תיקונצ'יקים ועוגות גבינה.
אבי גולדברג
.
לפני שנים ספורות בערב חג השבועות הוזמנו [באמצעות ווטסאפ, איך לא] למסיבה קטנה בדירה תל אביבית צפופה על ידי גברת צעירה מארצות הים שהתאהבה בחופי החול המקסימים של העיר העברית ואף החלה בהליך גיור . האירוע היה דל משתתפים על אף התפוצה הנרחבת שנתנה לו הגברת זהובת השיער. היא לא הסתירה אכזבתה והיינו צריכים להסביר לה כי עם ישראל שהבטיח את השתתפותו באירוע הקטן שארגנה, שכח כנראה את מחויבותו הקדושה ללעוס עוגות גבינה בקרב משפחתו, בקשנו שלא תחזור בה מכוונתה לחזור אלינו ולהסתפח כרות המואבייה לבני ישראל. אף הסברנו לה שאמונתנו אמורה להירכש בייסורים
וחוסר נימוס בו נתקבלה הזמנתה הוא רק מבחן לקראת קבלתה לעם שעל חופי פרישמן ובוגרשוב.
אפתה רחלה' צילם אבי
"מה החג הזה לכם" שאלה בתימהון. טרחנו להסביר כנראה ללא הצלחה יתרה את גל ההשתטות הלאומית, של המרת מעמד הר סיני בעוגת גבינה נוסח ניו יורק. כשלעצמי ויתרתי על הסבר מתקדם יותר אודות התנועה לעשיית תיקונים: תיקוני חצות ותיקוני צהריים, שפשטה על תל אביב כצוות בעלי מקצוע מאתר מדרג. כולם רוצים להיות תיקונצ'יקים בחג השבועות ובעיקר בשעות הליל. איך אפשר להסביר את התופעה הזו טוב יותר מאשר בביטוי הנפלא "זה מטורף".