שתי כוסות יין לבן וסיפור קבורה אחד
אבי גולדברג
24 פברואר 2024
בספרו "שליחותו של הממונה על יחסי האנוש" מתאר א.ב. יהושע, מסע של הממונה על יחסי אנוש במאפיה ירושלמית במטרה להביא למנוחות עובדת זרה, מחבר המדינות, נוצרייה אנונימית, בארץ הולדתה. זוהי שליחות שהטיל עליו בעל המאפיה הירושלמי כדי להוכיח כי גם לאישה הזרה שנפגעה בפעולת טרור יש הזכות האנושית להיקבר באדמת מולדתה.
סופו של המסע המפרך שעושה הארון ,במשך שבוע מירושלים לכפר הולדתה של האלמונית אי שם בקווקז או במקום דומה, הוא במפגש עם אמה הזקנה של הנפטרת, הכועסת על כך שטלטלו את גוויית בתה ולא קברו אותה מלכתחילה בירושלים.
ידידי מ. הציע בהודעת ווטסאפ שנפגש בחנות יין ממול בית המשפט , שם, הבטיח, נלגום יין לבן בצוותא.
עצם הידיעה שמול בית המשפט בתל אביב קיימת אכסניה לחובבי המשקה, כבר האיצה את דמי. בשנים שאני הייתי בן בית, נכנס ויוצא בשערי היכל הצדק היו בו רק שני מזנונים, המזנון הגדול והמזנון הקטן, איש מעוטי הגלימה השחורה לא חשב שאפשר בהפסקה שבין הדיונים להפיג את המתח בשתיית יין לבן [או אדום]. אישרתי את הפגישה לאלתר.
הוראס ראמפול, הפרקליט הלונדוני מהביילי, בילה את ההפסקה בדיוני בית המשפט, בפאב המגיש יין זול ,קלרט, ובעישון סיגרילות ממין נחות, ותמיד עורר בי קנאת עמית. הפרקליט הוראס ראמפול הוא יציר רוחו של הסופר האנגלי ג'ון מורטימר, ומונח מנוחת עדן בפנתיאון בו נחים שרלוק הולמס, ומסייה פוארו, ג'ורג' סמיילי וג'יימס בונד, אי שם בשמי לונדון.
הוראס ראמפול ביום אפל בלונדון
הגעתי אל חנות היין המלבבת ובה שולחנות עץ קטנים. המפגש היה מלנכולי משהו, באשר מ. הציץ בשעון והודיע שעליו לצאת לניחום אבלים, מה עוד הוסיף? שרוחו נכאה בשל פטירת אמו לפני שבועות ספורים, המנוחה נפטרה הוסיף בשיבה טובה, בגיל מופלג.
הוא הזמין יין לבן פינו גריז'ו, איטלקי
"ניחוח היין האיטלקי מזכיר לי תקופה מיוחדת בילדותי. "
"אמי התגוררה שנים רבות בז'נבה, בשוויץ, עבדה באחד ממוסדות האו"ם ובקשה בצוואתה להיקבר בחלקת קבר השמורה לה שם .
כדי למלא את רצונה התקשרתי לחברת התעופה להטסת הגופה וכן לחברה קדישא לצרכי טהרת גופת הנפטרת כדרך היהודים. בדרך כלל ההליך של הטסת נפטרים הוא הפוך, כלומר הטסת הנפטר מחו"ל למנוחת עולם בישראל. חברות התעופה מעבירות נפטרים לחו"ל רק לאחר הליך של חניטה, ואילו בחברה קדישא סרבו לקיים את הטהרה למי שכבר נחנטה. . עד שהתארגן המסע המוזר מנתב"ג לז'נבה אץ לו הזמן ודחק ,והצריך בעיקר עצבים חזקים ובסופו של דבר הוכנסה הנפטרת לארון אטום בבטן המטוס ואנו ישבנו מעליה מלווים אותה לדרכה האחרונה.
בעוד אני מקשיב לסיפור ההופך מאפור לשחור ,דחיתי את כוס היין הצידה, והמתנתי לסיום קל יותר עם נחיתת המנוחה ופמלייתה בשוויץ. אך מסתבר שכמו בסיפורו של א.ב. יהושע, טלטלות הדרך רק החלו. ליד המטוס שנחת בז'נבה ניצב ארון הנפטרת על המסלול ולידו נציגי כמעט כל רשויות האכיפה בשוויץ, משטרה, משרד הבריאות ,נציג הקהילה היהודית, ונציג המכס, ונציג המשרד לאיכות הסביבה, כולם רצו חלק במי שכבר הייתה בדרכה האחרונה. המוכס הודיע שיש לפתוח את הארון, כדי לוודא שלא מוברח בו דבר ערך החייב במס, המשטרה רצתה לוודא שאין שקיות סמים חבויות בין התכריכים , משרד הבריאות רצה לבחון את אישור בית החולים בו נפטרה הקשישה, נציג משרד איכות הסביבה הבהיר כי יש להעביר את הנפטרת לארון מעץ מתכלה, על פי החוק השוויצרי.
ורב עבדקן רצה לראות את האישור שהנפטרת עברה טהרה.
הפסיק את המלל ולגם לגימה ארוכה. "קשה למת יהודי בשוויץ. ובז'נבה במיוחד. אין מקומות לקבורת יהודים בז'נבה מאז התמלא בית הקברות העתיק שבעיר עד תום, וכידוע יהודים אינם מניחים להוציא שרידיהם ולפנות מקומם לאלה שנפטרו אחריהם. עדיין מחזיקים בכרטיס בלוי ליום בו יגיע המשיח ויחיה אותם מקברם. לכן הוקם בית קברות נוסף בעיירה סמוכה שעל הגבול הצרפתי - Veyrier , למעשה מדובר במראית עין, הכניסה לבית הקברות היהודי היא אכן בשוויץ, אך מיד לאחר מכן שטח הקבורה נמצא בטריטוריה של הרפובליקה הצרפתית. בהנחיות למגיעים למקום מוזכר הצורך לשאת דרכונים לביקורת גבולות, אף שבפועל אין נוהגים כך.
סוף דבר הארון מהעץ המתכלה הגיע והורד אל תחתית הקבר באדמת צרפת, לא לפני שהרב עמד על כך שברגים מהמכסה ירופפו כך שלנפטרת יהיה קשר לעפר בבחינת מעפר באת ולעפר תשובי.
רציתי להספיד אך דבר בלעם נעשה בי ונפלטו מפי המילים: "צר לי על הויה דלורוסה שהיה על הארון לעבור עד שהונח סוף כל סוף בבית קברות שוויצרי על אדמת צרפת בטכס יהודי. במקום לספוד לאמי העליתי על נס את דרכו האחרונה של משיח השקר ישו אל הצלב.
הוא הלך ואני נותרתי עם המחשבות . נזכרתי בתיאור הלווייתה של האישה הצעירה שנהרגה בתאונת סקי בספר "דוקטור פישר מז'נבה או מסיבת הפצצה" של גראהם גרין.
'אביה לא הופיע ,ולא היה אף אחד שנכח בשעה שנטמנה באדמה, מלבד האב האנגליקני והעוזרת שסדרה את דירתנו פעמיים בשבוע וממני. דאגתי שהיא תיטמן בבית הקברות על שמו של מרטין הקדוש בחלקה הגיברלטרית [בשוויץ הכנסייה האנגליקנית משתייכת לבישוף של גיברלטר], כי לא ידעתי לאיזה דת היא השתייכה או באם הוטבלה בכלל ".
דוקטור פישר מז'נבה או מסיבת הפצצה
גראהם גרין בהוצאת פינגווין
עזבתי את בית היין ברוח נכאה, עברתי אל כיכר החטופים מול המוזיאון, וחשבתי שטוב היה אם מי ממקבלי ההחלטות האכזריות יחשוב על אותם ארונות שהם עתידים לראות אם לא יעשו הכול הכל בכדי שישובו החטופים בחיים.