שערי עזה פרק שישי

אבי גולדברג

יפו מלבינה באופק

 

                         סיפור על תככים ומזימות באוריינט בהמשכים

                                  תקציר הפרקים הקודמים: לא חשוב

תקציר הפרק השישי : השיט על הסופיה אניית הקיטור הצחורה אל חופי פלשתינה, כדורים

פורחים בעמק יזרעאל, המפגש עם בלה הסיבילית מחולון

 

 מפרשית : אבי

סוכן חשאי איקס דימיטרי פקח את שמורות עיניו אט אט, ראשו חשב להיבקע מכאב. אפלה שררה בתא הקטן בו שכב על דרגש עץ גופו כפות ופניו מופנות מעלה לעבר תקרת המרישים הנמוכה של התא. הוא הפנה את צווארו הנפוח לימין. מבעד לצוהר מזוהם שנתזי גלים הוטחו עליו בקצב קבוע השתקפה סירת מפרש שחלפה במרחק עשרות מטרים מתאו הטחוב.

אט אט התבהרה מחשבתו תוך כאב שפילח את ראשו בגלים קצובים ששוגרו מרקה לרקה ככדור טניס שנחבט במהירות של מאה עשרים מטר לשעה.

הוא החל לשחזר את המאורעות שהתרחשו  מאז עזב את פריז וירד דרומה לעבר נמל טולון. למעשה רצה להגיע לנמל מרסיי כדי לצוד, לשבות את ליבה, של אגתה, הנינה של דזירה אהובתו של נפוליאון שנעלמה בערבות שבדיה הלבנות.

 העיתונות הצהובה בפריז ספרה ה על אגתה הצעירה, מעין סינדרלה הפוכה  שברחה מהמבצר באורברו בשבדיה, בו נכלאה על ידי הפרלמנט הסוציאליסטי, ונידונה להדביק מבוקר עד ליל תוויות לוודקה אבסולוט בטעם מנטה. במבצע חשאי התחמקה במחילה מתחת לחומות המבצר ושבה בתא מטען של וולבו  למרסיי. שבה להתגורר בעיר הנמל העתיקה בה גרה סבתא רבה שלה. וכדי למרק את מצפונה וחטאי הסבתא רבה שהפכה למלכת שוודיה, היא מתייסרת ככובסת עבור משפחה רבת צאצאים שופעת חיתולי בד.

הרכבת נסעה לטולון, שם עגנה הסופיה [לימים בתקופת העפלה  נמכרה הספינה- גרוטאה לארגון הבריחה ושמה שונה ל ס.ק. בצלאל קרופניק, ע"ש העסקן הציוני שפעל במלטה לגיוס נשק לארגון רוגטקות קורסיקאיות וסכיני גילוח נאצט משומשים]

הסופיה  אמורה הייתה להפליג לנמל יפו בפלשתינה א"י  למחרת. סוכן האניות של חברת מ. דיזינגוף ושות' ליאון מבולבר הקפוצ'ינים 123 בפריז הזמין עבורו דרגש בתא בתחתית האוניה שנותר והתנצל:

 "אין יותר מקום על הספינה, כולם נוהרים מאירופה לפלשתינה א"י, השנה יתקיים  שם פסטיבל הכדורים הפורחים השנתי של האחים מונגולפייה המתקיים מדי שנה בארץ אחרת. השנה  הוחלט בכנס הבלונים השנתי שפלשתינה א"י היא ארץ. 

"צא הלילה ברכבת היוצאת דרומה מגאר דה מונפארנאס ותספיק להפליג על הסופיה המפליגה משם מחר בערב. במהלך השיט היא תעגון בפיראוס, תצטייד בפחם ומשם - הי דרומה ליפו."

הוא נזכר שכאשר יצא מסוכנות  האוניות של ליאון,חצה את הכביש והחליט לבלות ערב באולם אולימפיה, להאזין לשירת  גדול השנסוניירים של הים שארל טרנה. זה היה ערב התרמה לניצולי הפרעות בננקינג, בהם מעשי אונס וטבח של היפנים באוכלוסייה האזרחית הסינית.

בליבו זכר את הפרעות של העותומאניים באוכלוסייה היוונית שבעטיה נמלט עם מאות אלפים לארץ אבותיו - ליוון .

 בכניסה לאולם ההופעות הצטופף קהל סקרנים רב שבעצם רצה רק לראות את ב.ב. שהובטח שגם היא תגיע לקונצרט ולתרום לאומללים, בשמלה החושפת את בריאותה השופעת.  נערה צנומה נדחקה לצדו משכה בדש מקטורנו "בבקשה מיסייה". הקטנה  בלבושה הדל בקשה כי יכניס אותה לאולם המפואר, אין לה כסף לקנות כרטיס עמידה, כך התחננה בפניו. הוא תקע בכיס של סדרן ערימה של פרנקים, והיא נכנסה בשמחה לאולם המופז באור שנדלירים המשתלשלים מהתקרה. לפני שדילגה ליציע האחורי של העומדים הודתה לו הקטנה: "שמי אדית פ. עוד תשמע עלי מילורד, אורוואואר א מרסי".

ברגע זה של היזכרות מענגת נפתחה דלת התא הקטן בחריקה צורמת  ושני גברים נכנסו לתא. לבושים בגלימות הנזירים החומות  שלהם בישרו רע.

 "מי אתה?' " שאלו אותו, היה ברור להם שהוא אינו יהודי אנגלי שומר מסורת בדרכו לפלשתינה א"י אלא ערל בתחפושת. או כפי שחשדו בו יונה הנביא שיש להשליכו למים, בטרם ישליך הוא אותם כנקמה על העבר..

"אני נוצרי אדוק כמוכם, אל תטילו אותי לים, עכשיו חג הפסחא, שמרו על מוסר נוצרי ושחררו אותי מהכבלים בהם שמתם אותי".

"ולאן אתה נוסע מתחזה בתחפושת ליצנית יהודי או של השטן, שהם בעצם אותו דבר? לאן מועדות פניך?"

" אני לטרה סנטה, לארץ הקדושה"

השניים התלחשו לרגע כשני אינקוויזיטורים בטרם יגזרו את דינו של יהודי מומר שחזר לסורו ושב לאכול מצות, טבולות בחרוסת ודם ילדים נוצרי, בסתר. סוכן חשאי אקס כבר הצטער על המסע שתחילתו בלונדון הייתה כה זוהרת ועתה היא קודרת כמו גלי הים הסוער שטלטלו את הספינה.

 "כל הימים נשפכים אל העיר", כך דקלם בפני הנזירים את השורה הראשונה בשירו של המשורר  אמיל ורהרן אותו למד בגן כהיפוך לכתוב בספר קוהלת  בו כל הנחלים הולכים לים. בנמל יפו שניבט מהצוהר העגול, ירד גשם, ועשן של טאבונים התמר מבעד לערפל, שמש נמוכה הביטה בעיר הנמל העתיקה כמו עין ענקית אדומה דומעת.

לפתע הסירו הנזירים את גלימתם הם השתכנעו שאינו מומר יהודי " אחים אנחנו דמיטרי, אנשי עמל, סוורים מנמל סלוניקי בדרכנו לנמל חיפה, נזעקנו  לקריאתו של אבא חושי להחליף את הסוורים הערבים הסוררים המשביתים את הנמל. הצטרף אלינו, בהגשמת החלום הציוני!"

הם שחררו אותו מכבליו והתחבקו .

"חושו אחים חושו" קרא דימיטריוס, ועודד אותם לרדת בסירה קטנה בנמל יפו שמימיו סערו ולצאת בדיליג'אנס צפונה לחיפה.

" פני מועדות אל עמק יזרעאל, אמור להתקיים שם מופע כוזב. פסטיבל  של בלונים פורחים שבמסלולם יגיעו מדמשק וינחתו בקרני חיטין ומשם יחממו שוב מנועים וינחתו למחרת בעמק יזרעאל ליד תל עדשים. אני משוכנע שזו התקפה מוסוות היטב של איסלמיסטים על תושבי עוטף תל עדשים! הכדורים הפורחים הם סוס טרויאני מוסלמי, מי כמוני צאצא של הדנאים שבנו את הסוס יודע זאת. עלי להזהיר את הישוב!"

                                           אניית קיטור 

Allan C. Green 1878 - 1954 - State Library of Victoria  (cropped)

 

השלושה עלו על רציף הרברט סמואל, הגלים הסיטו את סירתם הקטנה צפונה, והם דשדשו בחשיכה בחול הרטוב של החוף ממש מול הקזינו המואר וגלידה גולדה. מבעד לחלונות הקזינו המואר בקעו צלילי וולס וקצינים בריטים עטורי דרגות  ועשירי יפו מדושני הגוף בחליפות צחורות ועל ראשם תרבושים אדומים וציצות רקדו עם צעירות בנות דת משה שיצאו להפקר. גלידה גולדה היתה סגורה בשל שעת הליל המאוחרת.

 "קדימה חברים, מהרו, עלי להזהיר את השלטונות על ההתקפה המתרגשת ובאה " ספוגים במי ים הם ניערו עצמם כמו כלבי פודל צרפתיים לאחר חפיפה, ופנו לזונה הראשונה שעמדה בפינת רחוב הכובשים "איפה תחנת המשטרה כאן?"

הצעירה פרצה בצחוק, שיני הזהב שלה בהקו וחזה הדשן רטט:

" השתגעתם חברה' אתם מחפשים שוטרים? אתם רוצים שפרוצה תקרא לשוטרים? כאן זה רחוב הירקון, ולא תחנת מרחב ירקון  השוטרים מגיעים לכאן רק כדי לקבל מספר בלי לשלם, מה קרה לכם?

אתם עולים חדשים?"

היא הסתכלה במבט מרחם על שלושה גברים ספוגי מים הרועדים מקור שעלו מהים כמו עופות שחצו את השמיים בטרם חורף דרומה  ונחתו יגעות ופצועות מפעם לפעם בחשכת הליל וחיפשו מקלט. חלקן נשאו ידיעות הקשורות בתיל ברזל לקרעיהן, בשירות ארגוני מודיעין .

 "יש איזה שוטר קוראים אותו אזולאי אולי תמצאו אותו בסביבה, למה מה קרה פרצו לבנק אנגלו פלשתינה? "

שני הסוורים מסלוניקי פנו לרחוב הקישון. אלו ההוראות שקבלו לפני שהפליגו לפלשתינה: " תגיעו למנטש שם יסדרו לכם עבודה בנמל", דימיטרי נפרד מהם בחיבוק "אתם יהודים טובים, עלי למלא שליחותי אולי נתראה אי פעם"

הוא אחז בזרועה של בלה הזונה "קחי אותי לעמק יזרעאל, עלי לעצור את מתקפת הגדוד המעופף ע"ש  סאלח א דין"

 

                                  סיבילה מהעיר קום, ציור מאת אנדראה דל קסטאגנו  (1419–1457)

                                              מקור ויקיפדיה

בלה לא הבינה דבר ממה שאמר והביאה אותו לרחוב עמק יזרעאל ושכנעה אותו להתבונן  בחלונות הראווה שהיו מוארים גם בשעות הלילה.  " קנה לי סלון חדש לדירה בחולון ואני עובדת עבורך שלוש פעמים בשבוע בין 14:00- 20:00 "

"אני לא סרסור בלה, ואני לא רואה מכאן את העמק."

"תקשיב, המשוגעים הורגים אחד את השני כל שני ורביעי, גם כאן ביפו תל אביב אז למה אתה רוצה להגיע דווקא לשם, לעמק? "

היא לגמה מים והוסיפה "אינני זונה, גם רחב לא היתה זונה. אנו נשים חכמות, רואות את העתיד קוראות בקפה או במרגרינה את שיתרחש לפני שהגברים בכלל מבינים, לכן מזלזלים בנו"

הם התיישבו על שרפרפים בחזית החמרה של מתי שהייתה סגורה . משאיות הובילו עם שחר תוצרת חקלאית מהמושבות לשוק שבפינת רחוב עליה. הנהגים התבוננו בהם ממרומי הקבינות ועשו תנועות מגונות.

"תקשיב אני יכולה לעזור לך כמו לשאול המלך, או למקבת, אני בעלת אוב. כולם שונאים אותי, אינם מאמינים שהדברים יתרחשו כפי שאני מנבאת".  

" יש שיטה , תוקפים בעיקר בחגים. כשכולם עסוקים בחג, במתנות, בזלילה וסביאה. כך היה מימים ימימה. "Beware the Ides of March   אני הזהרתי את יוליוס קיסר שביום החג ההוא יחסלו אותו? הייתי בטיול מאורגן ברומא והרחתי באספרסו ששתיתי מה קורה עוד רגע. אבל השחצן רק התבונן בי והמשיך אל הסנט אל תוך מלתעות שונאיו.

וישו שישב לסעודת הפסח האחרונה? ברגע שראיתי את איש הקריות מתגנב כביכול לשירותים ידעתי שהוא פותח את הדלת לרומאים, בוגד נאלח. לחשתי לאוזנו של אדונינו, אמרתי לו שיהודה צריך כסף כדי לעבור מהקריות ולבנות וילה בשומרון, ולכן ימכור אותו לרומאים. אבל הוא נפנף אותי , המשיכו הוא והחברים  לטחון מצות ופולקע של בת יענה, כאילו אין סכנה. 

ועכשיו אני מתריעה שהיהודים יפסידו בקרב לטרון, עוד כמה שנים, כי הם עצמם יטביעו את אניית הנשק אלטלנה שיכולה להציל אותם, אבל לא, היהודים תמיד מחסלים אחד את השני, אפילו טרם זמני כשבית המקדש # 2  עדיין עמד בעיר העתיקה לא רחוק מקבר ישו"

היא שלפה בקבוק 777 וכיבדה את דמיטרי בלגימה. "אני רואה שאתה סוכן חשאי בשירות הבריטים. אין לך מה לעשות כאן, הם יקיזו את דמם ויתקפלו מהארץ המסוכסכת הזו, והערבים והיהודים ימשיכו לנשוך זה את זנבו של זה"

"ואת, מה את אינך יהודייה? נוצרייה? מאמינה? "

"לא, אני שייכת לכאן מכורח הגורל. אני הסיבילה השמינית מתוך עשר ואני מוצבת כאן עד לשנת 2023 "

"למה עד אז?"

כי אז אני יוצאת לפנסיה ומעבירה את השרביט למי שירצה להחליף אותי. אבל אני יכולה לומר לך, ותרשום את זה, שבאותה שנה, יגדילו היהודים הנאיביים את טיפשותם מעבר לטיפשות שיפגינו ביום הכיפורים שיבוא ב 1973,ושוב ב 2023 יפקירו את עצמם למוסלמים, לאחר שממשלת הציונים שבראשם תספק טונות של דולרים לכופרים של מוחמד כדי לבנות ביצורים ובונקרים ונשק בעזה."

השחר הפציע בלה ודימיטריוס עלו שלובי ידיים על אוטובוס והלכו לישון בדירתה של בלה בכיכר סטרומה בחולון קומה שנייה.