שערי עזה

                            סיפור בהמשכים על תככים ומזימות באוריינט

אבי גולדברג

פרק שלישי : טירת גרייסטוק

דימיטריוס היה בדרכו אל מחוץ למועדון החברים המכובד, ריח טבק וקוניאק דבק בו. אור חשמל קלוש בקע מנברשות כבדות שתלו שם מאז שלטונו של אלפרד הגדול. לאחר פגישה מוצלחת עם תת סגן שר המושבות של האימפריה הגדולה בעולם, רווח לו.

ואולי לא? הרהר דימיטריוס בעודו נועץ מבטו בדיוקנו הענק של המלך התלוי בצד גרם המדרגות המרופד בו ירד באיטיות ובחשיבות.

ואולי הוא רק שיטה בי האיש השמן בכורסא, בדיבורו האיטי ספוג הוויסקי הסקוטי?

הוא הגיע למלתחת המעילים שבכניסה, והניח מטבע סובריין נוצץ על דלפק המלתחה וביקש את  המעיל ואת המטריה עליהם הצביע.

ז'וזף, איש המלתחה כפוף הגו לא היסס והעביר לצעיר את המעיל בעל צווארון פרוות חולד ואת המטריה רחבת הנוף בעלת ידית מעוצבת מגזע עץ אבוקדו הגדל בבורניאו .

"לפחות אצא מכאן במעיל חם ויבש "

הרהר דימיטריוס בעוד ז'וזף מסייע לו לעטות את המעיל הכבד, שהיה מעילו של לורד גותה- שטרסבורג – בלמונדו, הדוכס השמיני בשושלת משפחה אנגלו אצילה, מצד אימו, והברונט העשירי למשפחה סקסונית שורשית מצד מאהבה ז"ל .

הלורד גותה ... הלך לעולמו שנים מספר טרם פרוץ המלחמה הגדולה ומאז פטירתו לא בא כלל לפדות את המעיל והמטריה מהמלתחה בה הותיר אותם. מטבע סובריין יקר הערך שהניח הצעיר היווני, על פי מבטאו, על הדלפק, היה שיקול מכריע במערכת שיקולי המלתחן ז'וזף להעביר אליו את המעיל והמטריה של הבר מינן, להביא קץ לאכסון חינמי של הפריטים הנ"ל במלתחתו.   

"תודה איש צעיר, ולידיעתך אם תמשוך את ידית העץ המעוצבת של המטרייה, היא תיפרד ממנה בקלות ותמצא כי מדובר בדקר פלדה חד שכבר שימש בעבר לחיסול בני המעמד הגבוה בקרבות עירוניים."

"Avanti popolo !" הכריז ז'וזף ויישר את גבו ונמתח לגובה מטר חמישים וחמישה סנטימטרים על פי מידות הנהוגות ביבשת, או לחמישה רגל וקצת באי הבריטי. 

דימיטריוס  השיב בהצדעה :  "! Ελευθερία ή θάνατος "   [חירות או מוות]

 כשעמד על המדרכה מחוץ לדלת המועדון הכבדה שנטרקה מאחוריו הביט סביבו.

היה עליו להגיע במהירות לבלומגרטן, אותה אישיות אליה הפנה אותו תת הסגן לשם קבלת הוראות ומימון להוצאותיו. לא היה לו מושג קלוש מי הוא בלומגרטן מלבד הערה סרקסטית כי הוא יהודי ועליו להתמקח עימו.

ממול, על המדרכה שמנגד, עמדה אישה יפהפייה והתבוננה בו. היא הסתתרה מהגשם והקור מתחת לגנוגנת שמעל חנות התכשיטים היוקרתית  "בן אנד הנייק נוסדה 1783".  פניה של האישה הוארו באור יקרות שבקע מחלון הראווה המואר והתנוצץ על התכשיטים  היקרים . שומר במדי קרוסייר בדימוס עמד זקוף בפתח החנות ללא נוע.

הוא אותת לאישה תוך שהוא מסובב את כף ידו במה שיכול היה להשתמע כquanto costa-  ?

"לא עובדת " השיבה האישה, בקול אדיש  של נהג מונית לונדוני המכריז : "לא פנוי".

כשחצה את הכביש אל הגברת הנאה הציג עצמו בקידה והיא השיבה לו "סילביה"

והוסיפה "אני מלשכתו של ארצ'ימבולד. אני יד ימינו, אם אפשר לקרוא כך למי שעושה הכל עבורו ביד ימין.

ואני מנחשת שאתה בדרכך לבלומגרטן ,ואינך יודע היכן למצוא אותו"

"נכון גברתי הצעירה"

"זה בסדר, חסוך במחמאות, אני נמצאת כאן בערך פעם בשבוע כשהוא ממנה מישהו לתפקיד או משימה שהוא עצמו אמור לבצע, ואני שולחת את המועמד לאחוזתו של בלומגרטן. אם תזדרז תגיע לרכבת הלילה היוצאת מתחנת היוסטון אל הטירה הנמצאת צפונה מכאן, בקמבריה, בחצות. "

" ממש ליד טירת לורד גרייסטוק ?"

"לא ליד, כי אם בטירה עצמה!"

הם נכנסו למונית שחורה מרובעת שעצרה לידם כבמטה קסם, והפליגה מיד אל עבר תחנת הרכבת.

" הנה כרטיס נסיעה לרכבת, בתא שינה, בבוקר ימתין לך הנהג של בלומגרטן בחזית התחנה הכפרית אליה תגיע "

"אולי תצטרפי ותבואי איתי לטירת גרייסטוק?" שאל דימיטריוס בתקווה לליל אהבים.

" הייתי רוצה, אך מטלות רבות ממתינות לי מחר במשרד, אל דאגה אנו נפגש, אצטרף אליך בהמשך, כאשת קשר. אני מגיעה לכל מקום ללא קושי, בדרך כלל מצניחים אותי בקרבת היעד. אגב מעתה שמך הרשמי הוא סוכן חשאי X , שם נטול השראה אבל היחיד שנותר באלף-בית לאחר שכל הסוכנים הקודמים של המשרד שנשאו את האותיות הקודמות חוסלו או מתו במגפה או מזקנה. אגב אני רואה שכבר הצטיידת במטריה הקטלנית".

                                                **********

בשעת בוקר סיים הסוכן הטירון X את ארוחת הבוקר המוקדמת, לפני עצירת הרכבת בתחנה ציורית במחוז האגמים של צפון אנגליה. תיירים רבים עמוסים בתיקי גב וציוד קמפינג יצאו מהקרונות אל רציף התחנה ונשמו את האוויר הצח שקיבל את פניהם.

את פניו של דימיטריוס קיבל עגלון גוץ שברך את האורח ונטל את מזוודתו, כדבר שבשגרה אף על פי שדימיטריוס לא נשא כל מטען.

 " שמע מר בחור אולי יש כאן סניף של מרקס אנד ספנסר כדי שאוכל להצטייד במספר פריטים אישיים  לשהייתי בטירה?"

  העגלון הביט בו במבט מלא רחמים והודיע לו כי הביקור שלו בטירה יהיה קצר יותר מהזמן אותו בילה ברכבת בדרכו אליה.

"יש מקום ברכבת החוזרת ללונדון בעוד שעתיים אז בוא לא נבזבז את זמנך על שופינג של בחורות צעירות"

כשעצרה הכרכרה ברחבת הכניסה לטירת גרייסטוק, המתין לו בכניסה אב הבית במעיל כנפיים שחור וכפפות לבנות:

"שלום לאורח הנכבד, אבקשך ללכת אחרי. מר בלומגרטן ממתין לך בחדר עבודתו"

הליכה ממושכת אחר אב הבית  במסדרונות הארוכים והמתפתלים בטירה העתיקה הביאה את הסוכן X לחדר גדול, אולם, שתקרתו גבוהה כתקרת קתדרלה ומדפי ספרים גדושי כרכי ספרים בכריכת עור מצד שמאל של האולם, ומנגד נתלו פוחלצי חיות רבות שניצודו באפריקה וכיסו את הכותל הימני.

בלומנגרטן, לורנס איש ערב, מאטה הארי וישראל זנגוויל

                                             ממתינים לסוכן חשאי X

"לורד גרייסטוק היה צייד מושבע עד שניצוד בעצמו, והותיר את בנו המשוגע המכנה עצמו טרזן בג'ונגל, והוא מגן עכשיו  על החיות מפני ציידים"

האיש שדיבר אליו היה אחד מארבעת הנוכחים בחדר שהמתינו תוך משחק פוקר לבואו.

למזלו מינה אותי בית הלורדים כאפוטרופוס על רכוש המשפחה והטירה בכלל זה עד שהצעיר המתרוצץ ערום בחברת קופים ביערות טנזניה וזמביה יימלך בדעתו וישוב לביתו . שמעתי שהוא כבר מצא בת זוג בשם ג'יין, וזה פתח לתקווה שהוא ישוב לכאן"

האיש שדיבר אליו היה אחד מארבעת הנוכחים בחדר שהמתינו תוך משחק פוקר לבואו ושמו היה

בלומגרטן או בלומנגרטן.

"טוב רבותי אמר דימיטריוס כשהוא פונה לכול הנוכחים

 " אני פליט יווני, ואכלתי בחיי הקצרים הרבה קש וגבבה, אם אתם רוצים לטרטר אותי על פני אנגליה כשאתם ישובים בכורסאות במועדונים או טירות אצילים, לוגמים משקאות וסוקרים את מפות העולם שכבשתם ,תשכחו מכך. נתחיל בכיסא! "

אב הבית הזדרז והציע לו כורסא ליד השולחן אליו הסבו ארבעת האנשים שהשליכו את הקלפים מידיהם בתדהמה לדברי הזר החצוף.

"וויסקי מקומי שיושן בחביות עץ תות מאז 1848 לא יזיק לי אחר מסע לילי ברכבת איטית מלונדון"

הוויסקי הוגש לו מיד בכוס בדולח בוהמי מעוצבת בפיתוחי רוקוקו מעוגלים שאור הנברשות התפרק עליהן לקשת צבעים מרהיבה כשדימיטריוס הניע את הכוס בכף ידו.  בעוד החבורה נועצת מבטיה בו, אמר בלומנגרטן:

 " כוס קריסטל מהרי בוהמיה, חלק מנדוניה שהביאה עימה הנסיכה אנה , נצר לנסיך ארנולף המשופם, שנשאה לבן משפחת גרייסטוק לאחר הקרב על ההר הלבן שביסס את שלטון בית האצולה הבוהמי ואת תעשיית הבדולח ."

"אז מה, אתה הרכש החדש של ארצ'ימבולד?" התערב אחד מהנוכחים שהתאושש מתדהמתו מנוכחותו הבוטה של הסוכן החשאי החדש.

הוא היה גבר ששערו השחור והמתולתל החל להכסיף, משקפי מצבט על אפו וגוון פניו העידו על מוצאו השמי. "אני ישראל זנגוויל" הציג את עצמו האיש בפני האורח והוסיף

" סופר בריטי, חבר מועדון חובבי ציון אנגליה, נעים להכיר."

"קולונל תומאס אדוארד לורנס, ארכאולוג דיפלומט ,חבר במשלחות מחקר ארכיאולוגיות של המוזאון הבריטי. איש מודיעין, ובעקבות הסרט על חיי  אני ידוע בכינוי לורנס איש ערב" הזדרז היושב לצדו והציג עצמו. הוא היה איש צנום ושזוף, איש זקוף קומה ששערו הבהיר בלט מהכפייה הצחורה המונחת על ראשו מוקפת בעקאל שחור משחור.  השניים הוא היה  מרשים בהופעתו מכול הנוכחים.

היתה דמות נוספת שהסבה עימם, דמות  מוזרה, מבעד לבגדי הג'נטלמן בעלת חזות נשית.

"נעים מאוד גרטרודה מרגרטה זלה הידועה כמהטה הארי ונחשבת כבן מינן לאחר הוצאתה להורג כטעות בזיהוי  של איזמלדה הנרייטה זלביגר, ואני חיה תחת כסות של בעל אחוזה קטנה , ואם תרצה לרקוד הערב , אני עדיין בעניינים. סירטקי אולי?"

דימיטריוס סקר אותם במבט חודר, לגם מהוויסקי המיושן ואמר:

 "צוות לעניין, בנקאי ממולח, סופר ציוני, ושני מרגלים בינלאומיים בדימוס.....אחת מהם בר מינן. אתם צריכים אותי בכלל כחבר בצוות כזה? מרטין לנדאו היה מתאים יותר ממני"

"בואו לא נבזבז זמן" התערב בלומגרטן:

"יש לנו שעה להציג בפניך את המשימה שנבחרת למלא ולשגר אותך ברכבת חזרה ללונדון. עליך לחצות הלילה את התעלה האנגלית  במעבורת לצרפת ולהמשיך לפריז ומשם למרסיי. דרכך לפלשתין תהיה ארוכה אך מרתקת....."

"עצור את הפטפוט מיד, עד עכשיו לא סיכמו איתי תנאי שכרי, לא סכמו אתי דבר על הוצאות הדרך, קצבת לבוש למרגלים, ותחפושת לפורים, אז בו נעצור את הסוסים ונאתחל הכל מראשית. כמה אני מקבל עבור שרותי במודיעין הבריטי? אני לא לורנס איש ערב ולא מאטה הארי אני דימיטריוס תפרן ונשארו לי שני סוברנים לגמור את החודש. אתם מיעדים אותי לחרוש את העולם , ללא כרטיס אשראי?, ללא קופת גמל? ללא קרן פיצויים? אם העבודה היא בהתנדבות אז תשכחו ממני, תפנו לתנועת הצופים או אולי אל אורד וינגייט הם יכולים  לעזור לכם ללא תמורה, או  אולי לחיים וייצמן, יש מספיק ציונים טובים. אני לא ציוני אני, אני שונא את התורכים. ואני מוכן לעזור לכם רק עבור תשלום הוגן "

"אז אתה לא הרקול פוארו?!? "  קראו כולם פה אחד בתדהמה.

"לא, אבל אני גבוה יותר והוצאות האש"ל שלי פחותות כי אני אוכל מקופסאות שימורים ואילו הבלגי הנמוך אנין טעם. והוא גם שרוף, תשכחו מזה שהוא יעלה שוב  על רכבת לפתור תעלומת רצח, הוא עשה את זה פעם באוריינט אקספרס ומאז איש לא נותן לו לעלות שוב על רכבת אחרי כל הבלגן שנוצר שם ".

"טוב חבר יווני, הכול מוכן כאן במזוודת ג'יימס בונד בפינת החדר, עכשיו למשימה שלך. אתה נכנס במקום שלורנס איש ערב הפסיק. אתה חודר מעבר לקווים ומסייע לנו לייצב את השלטון החדש בפלשתינה. אתה מפענח את רצח ברנר ושל דה האן, אתה גם תעלה על המזימות החדשות הנרקמות בין התורכים לגרמנים בחנות תבלינים ופיצוחים ברחוב זוננאלה 132 ברובע נויקלן בברלין, במטרה לשוב ולהשתלט על פלשתינה. ויש עוד משימה אחת, והיא העיקרית בכולם אבל לגביה תקבל הוראות רק כשתגיע לפלשתינה, כלומר אם לא תחוסל בדרך כמו כל הסוכנים השלומיאלים שנשלחו לפניך, שם הקוד שלה היא שערי עזה".

"ובלי פשלות כמו החברה' מזיכרון יעקוב מה שמם לורנס?,"

"אהרונסון" השיב לו איש ערב בקול שקט.

דימיטריוס לא הקשיב לדברי בלומגרטן הוא ניגש אל המזוודה בחן אותה אם אינה ממולכדת ובקצה המטריה הזיז אותה לעבר השולחן.

"ישראל, אתה תפתח את המזוודה, אני עדיין לא בוטח בכם"

זנגוויל התבונן לצדדים ואז פתח את המזוודה באיטיות, כנראה גם הוא לא היה בטוח שאינה ממולכדת.

צרור שטרות כסף, שני שפמים להדבקה, צבעי איפור ומילון אנגלי אשורי, הציצו מהמזוודה

"כמה?" שאל דימיטריוס

"כמה מה?" השיב בלומגרטן

"כמה השער היציג של השטרלינג לדרכמה?"

"עוד לא ראיתי הבוקר את  הפיננשיאל טיימס מלונדון, אבל יש כאן מספיק כסף לחודשים הקרובים. אם יהיה פיחות נוסיף לך הפרשי שער"

ומה עם הפרשות לפנסיה?"

"אין פנסיה" צחקה מהאטה הארי " או שאתה מת או שאתה מתאבד או כמוני יורד למתחתרת, משנה זהות, מתחבא בתאילנד או משהו"

"אל תדאג, אם תרצה לפרוש נמצא לך ג'וב כאן בסביבה" השיב לו ישראל בקול מרגיע.

לורנס הביט בו במבט עורג " אפולו הצעיר אני מציע שתנסה לגייס שבט בדואי כדי לעזור בפירוק מסילת הרכבת החיגא'זית ,לפחות את השלוחה המערבית המגיע עד חיפה או עכו. הברזל יכול לשמש את האימפריה הבריטית לבניית אוניות, ואפשר לעשות קופה קטנה מכך. תאמין לי אף אחד לא ישים לב אם המסילה לכפר יחזקאל תפורק ואתה תשים קצת זהב בכיס." 

"לורנס תירגע בבקשה, גם אני שמתי עין על ההלני הצעיר. אני חושבת שהוא יוכל לנוח יום יומיים אצלי בבקתה, עד שיהיה מוכן לצאת לדרכו לאוריינט העוין שמשם אין ודאות שיחזור כלל וכלל"

"רבותי אולי נחזור לתכניתנו המקורית, לתדרך את הצעיר שהגיע אלינו?"

ישראל זנגוויל העלה שוב את האינטרס המשותף של התנועה הציונית והאימפריה הבריטית ליישב את כפר וורדים ולפתח את יצוא הכלניות לאירופה כמקור פרנסה ליהודים שיתיישבו בהרי הגליל, גם בתל חי, ובכך יבלמו  תכניות ההתפשטות של הצרפתים דרומה לצור וצידון.

"אל תשכחו את ידו הארוכה של הצרפתי, השלוחה  לכל מקום בו לאימפריה הבריטית יש מאחז. האם לא הגיע נפוליאון למצריים האם לספס לא חפר את תעלת סואץ? בעוד אנחנו מקיפים את אפריקה בספינות בדרך להודו?"

"חברים די עם הפוליטיקה, יש משימות לביצוע, סוכן חשאי x ימצא את מקומו באחת מאניות צים היורדות מזרחה וימצא את איש הקשר הממתין לו בפלשתינה."  

" Go west young man" ברכו אותו כל יושבי השולחן פה אחד ונופפו בידם לפרידה.

דימיטריוס השיב להם בנופפו בממחטתו, "תודה חברים, אבל אני יוצא מזרחה...."

ומכאן החל דימיטריוס את הרפתקאותיו הבלתי יאומנו בפלשתינה א"י יָהּ יָהּ יָהּ  אַי.. תוך שהוא פוצח בריקוד חסידי .

תמצית הפרק הרביעי: סוכן חשאי x  במרדף בעקבות הנבל ג'יימס או'דונל האירי