אבי גולדברג
סיפור בהמשכים על תככים ומזימות באוריינט
פרק ראשון
אדמונד בלומנגרטן (או בלומגרטן) ישב בחדר הישיבות המרווח בקומה השנייה של מיניסטריון המושבות הקולוניאלי בדאונינג סטריט 2 והמתין לכניסתו של תת סגן השר - ארצ'ימבולד, הוא צפה בנוף העגמומי שנשקף מהחלון. הוא היה איש עסקים יהודי אמיד, ופעל כיועץ בלתי רשמי בענייני המזרח התיכון עבור הממשלה הבריטית. בלומנגרטן היה בעל קשרים ענפים בעולם הערבי, בעולם המערבי, ובעולם התחתון, והאמין כי הוא יכול לסייע בקידום השלום בין יהודים לערבים בפלשתינה ארץ ישראל, וגם לפתח את עסקיו הענפים חובקי העולם.
הוא העדיף לקיים את הפגישה עם השר, סר ווינסטון צ'רצ'יל, בעיקר בשל חיבתם המשותפת לסיגרים קובניים, אלה הנקראים בשם הרומנטי "רומיאו אי חולייטה". הם עישנו את הסיגרים הגדולים במיוחד, שבלומנגרטן כינה "הצ'רצ'ילים" לכבודו של השר, שם שדבק בסיגרים לעד. מעבר לכך היתה לבלומגרטן דעה שלילית על סר ארצ'ימבולד, תת סגנו של השר, שמאחורי גבו כונה על ידי עובדי מיניסטריון המושבות "כוס תה" . סר ארצ'ימבולד היה נשוי לליידי נורה בתו של "מלך התה הציילוני" הברון לורנס דאונהיל שהתעשר מגידול ויבוא תה בציילון וחיסול מתחרים בענף התה. הולכי הרכיל של המשרד ידעו לספר על נפלאות משיכתה הכמעט מגנטית של הליידי לגברים כהי עור, מקורזלי שיער, במדי קצונה ייצוגיים שהגיעו בשנות המלחמה הגדולה מהקולוניות לבירת האימפריה הבריטית ואכלסו את לונדון עד לסיומה ב1918.
סר ארצ'ימבולד היה תת סגן השר והיה אחראי על מחלקת המנדט הבריטי בארץ ישראל . הוא היה מודאג מהמצב המתוח בארץ העתיקה וחיפש דרכים להרגיע את הרוחות שסערו בה מאז נכבשה –שוחררה בידי האימפריה הבריטית ב-1918 .
בלומנגרטן שהגיע למשרדו של סר ארצ'ימבולד היתה יוזמה חדשה שהוא הגה. הוא הציע להקים מועצה משותפת של יהודים וערבים, שתשמש כגוף מייעץ לממשלה הבריטית, לנציב העליון בירושלים . הוא האמין שמועצה כזו תוכל לסייע בגישור על הפערים בין שני הצדדים, ולקדם פתרון של שלום. בעיקר הייתה התכנית בנויה על חלוקה צודקת של רווחים ממסים, של כספי שוחד, ושל חלוקת טובות הנאה בין הנציב האנגלי, לראשי התנועה הציונית ולנציגי המופתי הירושלמי.
דעתו של סר ארצ'ימבולד הייתה מוסחת והוא הקשיב לדבריו של בלומגרטן בחצי אוזן. הוא גם לא הבין את רוב המסרים שהעביר בלומגרטן בשפה המשתמעת לשתי פנים כדי שלא ייחשד כצד מעוניין ביוזמה . בעוד מזכירתו של ארצ'ימבולד, סילביה, מתקצרת את דברי האורח. סילביה ישבה על שרפרף מוגבה בחצאית שחורה הדוקה על ירכיה המחוטבות וחולצה צחורה מאריג משי טהור מתוחה על פלג גופה העליון, עשתה מלאכתה נאמנה, ורשמה בשפת הקצרנות כל מילה של האורח ואת תשובותיו פזורות הדעת של תת סגן השר, תוך שהיא קורצת למשקיע המתוחכם כדי לשאת חן בעיניו ואולי כדי לרמוז לו שהוא מבזבז את עתותיו עם הבוס שלה ומוטב שיקדיש לה את הונו ואונו, או חלק מהם.
אדמונד בלומגרטן וסר ארצ'ימבולד דנים בהצעה להקים מועצה מעורבת ערבית יהודית בירושלים
ארצ'ימבולד היה טרוד בשל מכתב שקבלה ליידי נורה לאחרונה מפלשתינה, חודשיים לאחר ששב מביקור משלחת צמרת המשרד לירושלים, ובו גילוי על דבר קיום ליל האהבים שבילה בעלה תת סגן השר, בחדר שינה בארמון הנציב. היה זה כמפורט במכתב, לאחר הטקס המפואר שנערך בגינת ארמון הנציב לכבודו ולכבוד גנרל אלנבי ולכבוד מכובדי ארץ ישראל פלשתינה, במלאת שלוש שנים לשחרורה של ירושלים מעול האימפריה העותומנית.
ליידי נורה עצמה לא ספרה לבעלה אודות המכתב, אך הבאטלר הנאמן שלו, מוריס, דאג לעדכן אותו על הסערה המתקרבת:
"סר ארצ'ימבולד, מוטב שתכין את קווי ההגנה שלך. אתה יודע היטב את שמות מאהביה של ליידי נורה, כך שעליך להיות מוכן להתקפה המגיעה ממזרח."
לורד ארצ'ימבולד לא יכול היה לספר למוריס שאותו ליל אהבים בירושלים השאיר אותו נגוע במחלת מין שטובי הרופאים בלונדון מנסים לרפא אותו ממנה ומכנים אותה בשם זיבה.
בנוסף לכך, נודע לסר ארצ'ימבולד באותו בוקר על כך שהמהפכן האירי ג׳יימס או׳דונול שרק לפני חמש שנים השתתף במרד בדבלין בחג הפסחא 1916, ממשיך בפעילות חתרנית . האירי המסתורי שזהותו האמיתית הייתה ידועה רק למעטים וכונה "או'דונל איש הצללים", דמות אניגמטית שנעה בין המחתרת האירית לכנופיות מבריחי הוויסקי האירי לאנגליה.
הוא היה מבוקש ונרדף על ידי סוכני החרש של האימפריה שהשמש לעולם אינה שוקעת מעליה , נמלט מידי הצבא הבריטי שדיכא את המרד בדאבלין ופרס של 500 לירות שטרלינג שהובטח לכל מי שיביא אותו חי או מת לחצר הסקוטלאנד יארד על ראשו, רק הגביר את תחושת הנרדפות שלו. הוא ירד למחתרת.
· על פי המידע שהגיע לשרותי הביטחון הבריטיים באוריינט, השלטון העותומני החדש שכר את שרותיו של או'דונל , והוא נמצא בדרכו לפלשתינה מן הסתם לצורך התססת הרוחות שממילא כבר סערו.
ג'יימס או'דונל, אירי מסתורי שזהותו האמיתית הייתה ידועה רק למעטים. איש צללים, דמות אניגמטית שנע בין המחתרת האירית לכנופיות מבריחי ויסקי לאנגליה, , בדרכו מקושטא ליפו.
בינתיים , השיחה בין בלומגרטן לסר ארצ'ימבולד נמשכה שעות ארוכות. הם דנו בפרטים של היוזמה, ובסיכויים להצלחתה. בסופו של דבר, סר ארצ'ימבולד הסכים לתמוך ביוזמה, והוא הבטיח לבלומגרטן שהוא יעשה כל שביכולתו כדי לסייע בהגשמתה.
כשיצא בלומגרטן מחדר הישיבות נאנח ארצ'ימבולד לרווחה
" סופסוף הסתלק הנודניק, אני לא מבין איך צ'רצ'יל סובל אותו בכלל."
הוא פנה לעבר המזכירה המצודדת שלו סילביה, שהייתה מתמסרת לגחמותיו כל אימת שתקף עליו יצרו בתום ישיבות משמימות. אך הפעם בלם בעצמו. הוא לא רצה להדביק את אהובתו הקצרנית במחלת מין שדבקה. בו בשהותו באוריינט השנוא עליו.
"בפעם אחרת סילביה" אמר לה כשכבר הספיקה האישה היפה להסיר את חצאיתה ולחשוף את ירכיה הלבנות הנתונות בגרבי רשת שחורים .
"הביאו אלי את הבלש הבלגי הקטן הרקול פוארו" קרא סר ארצ'ימבולד בעודו מוריק כוס סקוץ', עדיף שאפגוש אותו במועדון שלי במייפייר בעוד שעה". סילביה הקצרנית ניסתה להסביר לו, תוך שהיא רוכסת את רוכסן החצאית , כי מדובר בבלש מדומיין כי הרקול פוארו, הבלש הבלגי המפורסם, הוא דמות ספרותית שנוצרה על ידי הסופרת אגתה כריסטי.
"הוא אמנם ידוע במוחו החד, בחוש הבלשי המפותח שלו ובשפם המטופח שלו, אך הוא דמות שאינה קיימת במציאות".
"שטויות" השיב סגן השר שעוזריו מכנים אותו "כוס תה". : "ספרותי, מדומיין, שטויות, שיבוא מיד. שגרו מכתב זה בידי שליח רכוב לכתובתו.
" ואגב, הבלגי הקטן הזה ,פוארו מוטב שיוקיר תודה על כך שאנחנו מארחים אותו בלונדון. מלחמת העולם הראשונה נגמרה הוא יכול לשוב לבריסל, ולא להתערב בענייני הפשיעה בלונדון , הנה טיוטת המכתב"
הוא מסר לסילביה דף נייר מכתבים משובח שכתובת המיניסטריון מעטרת אותו
לכבוד מר הרקול פוארו בניין ווייט הייבן מנשנס לונדון
מר הרקול פוארו הנכבד
אני פונה אליך במצב של מצוקה עמוקה. כפי שאתה בוודאי יודע, אני מכהן כתת סגן ראשון לשר המושבות, ותפקידי דורש ממני להתמודד עם אתגרים מורכבים ורגישים. לאחרונה, נקלעתי למצב בעייתי במיוחד, שבו אני זקוק לעזרתו של אדם דיסקרטי ,בלגי ונמוך, בעל שיקול דעת וחדות הבחנה כמוך:
ליידי נורה, אשתי, קיבלה מכתב סחיטה מאישה צעירה מירושלים. האישה טוענת כי ניהלתי עימה רומן, וכי היא כעת בהיריון ממני. היא מאיימת לחשוף את הסוד הזה, אלא אם כן נשלם לה סכום של עשרים וחמישה אלף לירות שטרלינג.
מצב זה מעמיד אותי בפני דילמה קשה. מצד אחד, אני מודאג מאוד מההשלכות של פרסום דבר הרומן, הן על חיי האישיים והן על הקריירה שלי. מצד שני, אני מסרב להיכנע לסחיטה, ואיני בטוח כלל באמיתות הטענות.
לפיכך, אני פונה אליך בבקשה שתחקור את המקרה ותגלה את האמת. אני זקוק למישהו שאוכל לסמוך עליו, שיוכל להגיע לחקר האמת מבלי לחשוף את הפרשה לציבור.
אני מודע לכך שאתה אדם עסוק, אך אני מקווה שתוכל לפנות זמן כדי לעזור לי. אני מוכן לשלם לך כל סכום סביר עבור שירותיך.
בתודה מראש,
סר ארצ'ימבולד
השליח של משרד המושבות בדרכו להרקול פוארו
תקציר הפרק הבא: דימיטריוס קולו פליט יווני מאיזמיר, עיר שסועה תחת השלטון העות'מאני המתפורר. איבד את משפחתו ואת ביתו, וברח ללונדון, שם חי בשולי החברה הוא היה אדם פיקח ובעל תושייה, שולט במספר שפות ורכש ידע רב על העולם. הוא גם היה חובב נלהב של ספרי בלשות, ודמותו של הרקול פוארו עוררה בו השראה..
כששמע על המאורעות בפלשתינה, ועל הזמנתו של שר המושבות הבריטי לבלש פרטי, הוא ראה בכך הזדמנות פז. הוא החליט להתחזות לפוארו, ולצאת למשימה שבה יוכל להוכיח את כישוריו ולנקום את נקמת עמו היווני.