אבי גולדברג
מוריס ואני עלינו לארץ ביחד. גם המשפחות שלנו באו לארץ אתנו בשביל שלא יישארו לבד. באנו מפריז, על יד, לא רחוק ברכבת.
לא הייתה ברירה בשביל שפִיסְּק שמה התחיל לבקש הרבה ניירות. פיסק זה כומו מס הכנסה ביזראל, אבל של גויים אז יותר גרוע. פתאום שאלו אצלי למה יש לילדה שלי בת עשר דירה בארץ יזראל. וגם שאלו אותי למה אני לנסוע כל הזמן לסוויס.
אני לא משקר, אמרתי להם תמיד אמת, לדירה של ורוניקה מתנה מסבתא שגרה בארץ הרבה שנים, ואני גם נוסע לסוויס להחליף כל פעם מודל של סווץ'. אבל למה אני מרגיש לחץ יותר מידי, אז עשיתי עלייה. יש ארץ אז למה לא לעשות פנסיה בארץ? יש ביטוח לאומי וגם מצרפת שולחים צ'ק ביטוח לאומי.
בפריז יש הרבה מדברים רע שאני צריך לשלם אצלם כסף. זה שקר גדול, למה בביזנס הם צריך לדעת לפ'מים להפסיד.
בארץ לא עושה ביזנס. יזראלים מנייקים גדולים, אני רק מפסיד אצלהם כל הכסף שהרווחתי בצרפת.
כן, טוב עכשיו, גם מוריס חבר שלי בא אצלי בהתחלה תייר, ראה טוב בנתניה ועשה עלייה. קנה דירה אצלי בבניין, ואנחנו כל בוקר הולכים ביחד לדבר בקפה עם חברים יזראלים טמבל, אומרים 'פרלמנט' בשביל הם כל הזמן בָּוָּורד, הם מדברים כל הזמן. הרבה יקר יזראל. קפה אוֹנְז שקלים אחד עשרה שקלים, בשביל מים וקצת קפה? בצרפת יורו אחד קפה. יורו לא טוב עכשיו. שקל אוכל כל היורו. אבל ברוך השם הכל טוב.
עכשיו לא טוב, יש קורונה, אז אוכלים שותים בבית כולם נרווז, עצבנים. אז כל יום אני שותה פרנו בבוקר וכבר נגמר לנו פרנו מה הבאתי מצרפת. גם טקילה בדיוטי פרי קניתי אחד בקבוק, לא טוב טעם טקילה, נגמר.
אז נתתי פלאן, תכנית עם מוריס בטלפון להביא מכה מהחנות של סימון בלילה. סימון חבר אצלנו בעיר גם כן, הוא ראשון בא עלייה לארץ. הוא פרופסיונל
, אפריטיף, דיז'סטיף, ואן דה בורדו. פתח מגזן גדול בנתניה. חכם סימון היה לו קַאו מיוחד, הרבה ואן דה בורדו בפריז.
הכל הביא לארץ, אימפורט.
סימון חבר טוב אצלנו, בא לארץ מזמן מעיר שלנו על יד פריז. יש לו חנות אלכוהול שמה אנחנו כולם קונים יום שישי ואן רוז'. ישבנו עם סימון ביחד על יד הים. אין עבודה למה יש קורונה. סימון גם כן בא לשבת על יד הים. הוא לא מוכר עכשיו כלום. סגור הַמָּגָזָן, מפסיד כסף. גם אצלנו לא טוב, אז אמרתי לו פלאן שלי ושל מוריס. אנחנו לבוא בלילה לחנות שלו וניקח ארגז של פרנו ואולי ארגז של ואן בורדו אדום. הסתכל סימון וחשב, עשה עם מקל שלו ציור בחול של הים ואמר טוב, אבל אתם גם לוקחים סטוק גדול של בירה קורונה שיש שמה בחנות, זה לא קונה אף אחר יותר, מפחדים ואני מפסיד כל הכסף.
אז לחצנו ידיים והוא אמר בערב יפתח לנו הדלת מאחורה קטנה, ואנחנו נשבור כאילו מנעול ונכנס וניקח אצלו ארגז של פרנו וארגז של ואן רוז'] כל אחד], ביחד ארבע ארגזים. קונדיסיון, אמר סימון, אנחנו לוקחים כל בירה קורונה שהיום לא שותים יותר.
סימון חכם, יש ביטוח גדול חנות שלו.
בלילה שמנו מסכות וגם כפפות נגד קורונה וגם נגד אצבעות טביעות והלכנו עם אוטו של סימון לְרוּ איפה מגזן של סימון. כולם דוֹרמִי מסביב אז נכנסנו בחושך ולקחנו ארגזים, פרנו ואן קס מבורדו [ארגז יין מבורדו], ובירה קורונה יותר מידי סחורה. האוטו קטן של מוריס ברלינגו. מתי אנחנו גומרים לשים הכל באוטו, פתום משטרה.
"מה אתם לסות ברחוב עכשיו אסור להסתובב,” אמרו שוטרים.
יש בלוקד. אמרנו לא מבינים עברית. אבל היה שם אחד ממזר אתיופי שוטר הסתכל בפנים האוטו ואמר "מה זה הכל באוטו?"
וכבר קראו עוד ניידת והרבה שוטרים שמו אותנו במעצר. אותי ואת מוריס. שתקנו. בבוקר הביאו את סימון למה הבינו שפרצנו לחנות שלו. איך הוא רואה אותנו הוא אומר לפוליס, "למה אתם תופסים חברים שלי?"
השוטרים אומרים לו, "הם גנפים, לקחו מחנות שלך."
אומר להם סימון הוא חכם, "זה חברים שלי הם עזרו לי להוציא חמץ מהחנות, בירה, עוד יומיים פסח."
"אתה צוחק," אומר לו השוטר האתיופי "מה עושים עם חמץ בירה?"
"ברור, אתה לא יהודי? זורקים חמץ."
"איפה זורקים?" שואל השוטר, חכם הוא.
"תבוא אחרי אוטו שלהם תראה יש מגרש גדול נתניה תעשיה, שם אמרתי להם לזרוק הכל."
לא האמינו אבל שחררו אותנו, למה בעל בית לא עושה תלונה.
יצאנו החוצה וסימון קילל אותנו חזק. "עכשיו מה נעשה? אני לא יכול לבקש ביטוח גניבה." אמרתי לו אל תדאג, יש לי עוד פלאן. נסענו עם אוטו לגבעת אולגה והשארנו אותו ברחוב, פתוח, שאפשר יהיה לגנוב. חזרנו לנתניה. טלפון בצהריים "אדון,” שואלים אותי,
"האוטו שלך באולגה ברחוב?"
כן עונה מוריס, "למה גנבו לי האוטו עם הרבה סחורה.”
"אל תדאג מצאנו האוטו הכול בפנים תבוא לקחת אותו מהר.”
באנו שמה היו הרבה אנשים החזיקו שני צעירים,
"אלה רצו לגנוב לך האוטו אדוני.”
אמרנו 'מרסי' ונסענו מהר. יש בור גדול ליד וינגייט בצד שני של כביש. זרקנו כל הבירה קורונה לבור ושפכנו חול, שמנו ברדיו מוזיקה רקוויאם מוצרט ואמרנו, "שלום עליכם ותלכי לעזאזל קורונה ותהיי כפרה על כל ישראל.”