"נשים רבות אינן מקשיבות כשמדברים אליהן. ונשים יפות מקשיבות פחות מכל. מבחינה מסוימת אין הן זקוקות להקשיב" סטיפן ליקוק.
אלא שהאמור אודות נשים אפשר להחיל גם על המין השעיר ללא קושי.
פרק א' : ובו יסופר על שקראו "מי-יתן מותנו ביד-יהוה בארץ מצרים, בשבתנו על-סיר הבשר" ועל הנס שאירע להם ובמקום מן קבלו סיר של טשולנט משמיים
את המועד המדויק להנחת סיר החמין בתנור כיוון צ שלא באקראי. לאחר עיון בגרפים ברומטריים ,שיטוט במספר אתרים אינטרנטיים החוזים את מזג האוויר הצפוי בעשרת הימים הראשונים של נובמבר, נפלה ההכרעה על יום ג' של השבוע השני לחודש הסתוי. דעתו הייתה נחושה כי אין להגיש חמין בטמפרטורה העולה על 12 מעלות צלזיוס בשמש וללא שמשבי רוח עזים יכו בחלונות ומטרות עוז ישטפו את האשפה במורד הרחובות.
צ' שמיומנותו הנרכשת במזג האוויר ותהפוכותיו כבר עשתה לה כנפיים תרתי משמע, מנעה מנוסעי הג'מבו טלטלות מיותרות. נוסעים שלווים נמו שנת לילה שלווה בטיסה מספר001 אל התפוח הגדול ולא היו ערים לתושיית הטייס שניווט במחשכי האטמוספרה, מציל אותם מכיסי אוויר ,סערות, ברקים וטייפונים.
אלא שהזמנים משתנים וגם טייסים עזי נפש מגיעה עת נחיתתם הסופית מהשחקים הדלילים. לאחר שהקיפו את כדור הארץ אין ספור פעמים , הם זקוקים להתייצב על קרקע הארצית הדחוסה והלחה, ובהידוס מהוסס המאפיין גם יורדי ים שפרשו מהפלגות , הם פוסעים לעבר עתידם.
ובכן אותו צ' בו אמורים הדברים , רכש לו בעת שהותו הקצרה על הקרקע המוצקה [בנוסף למיומנות המטאורולוגית], את כל הרזים שאפשר לרכוש בתחום הפרוץ של הכנת החמין. בענייני חמין ,כידוע , הגדרות פרוצים וכל זב וזבת חוטם טוענים לכתר "שף" וכל ידוענית שאינה בהכרח ידענית , מפרסמת ברבים את " המתכון המנצח" שלה [תוך אזכור אמה וסבתה שזיכרון מטבחן מעלה דמעות בָּצָל בעיניה] .
ככל שהדברים אמורים בכותב שורות אלו ,צאצא קהילת פולין הנכחדת, רק מעטים וביניהם צ' יכולים להעלות את התבשיל ההמוני הזה לרמת מעדן שולחן שראוי שיינתן לו שמו בלשון הצרפתית chaud lent כבימים ראשונים.
סיר של טשולנט צילם אבי
עד שאנו מניחים את הבשלן בבית המבשלים , נשוב אל שולחן האוכל אליו הסבו הידידים תאבי החמין , משיקים כוסות בדולח ובהן יין אדום חמדת כרמי הגולן, שהתיישן בחביות עץ אלון כלשון ההפרזה. הסבו והשיחו בינם לבינם בהבלי העולם בהיסח הדעת באשר תשומת ליבם הייתה נתונה אל הסיר שעוד רגע יגיח מהביל מהמטבח.
"יום יפה היום " פצח האחד.
"שש.." היסה אותו היושב ממול. "היום יום חורף זועף ומזג האוויר חורפי לחלוטין"
מבט מעבר לחלון גילה את השמש המטילה חומה על העולם ברמת מזגן קיץ.
"ברומא נהג כרומאי ,אם חפץ חמין הנך דבר כאילו השלג נערם ברחובות, שאם לא כן יבטל צ' לאלתר את הכירה ויגרש אותנו בבטן ריקה".
החמין הוגש אחר כבוד בהתעלמות מכוונת מהחיים שמחוץ לחדר הממוזג. לאחר שמילאו הנוכחים כרסם במהירות שבה אכלו חיילי הדיוויזיה הרגלים הראשונה את מנת הקרב האחרונה לפני שנחתו על חופי נורמנדי, המשיכו בניסיונות לומר דבר מה זה לזה.
חילופי הדברים היו כרוכים במאמץ עילאי של שיגור גלי קול שבחצייתם את החלל הדחוס נתקלו בגלי קול נגדיים שהגיעו מעברו השני של הטיש ואליה הצטרפו גלי הקול שנשלחו מהיושב בראש השולחן שחשש שמא נחמיץ ולו אחת מהלצותיו ושוב נתקלו בדברי זה הסרוח על הכיסא שבפאתי השולחן . קיצורו של דבר: קֶצֶּר ,בליל הקולות השתלב לידי קקופוניה.
פרק ב' ובו יסופר על אשר אירע את ה"היא"
אין סיפור ולו קצר ביותר יכול להסתיים בגיהוקים ושיהוקים גרידא ולכן יתווסף אליו פרק ב' עלילתי כמיטב יכולתו של רושם הדברים לתעד את המשך ההתרחשויות סביב השולחן
או אז גבר קולו של נ' שהיה צעיר מכולנו בשנים מועטות ומספר הלגינים שהריק אל קרבו כנראה סייעו למיתרי קולו להתגבר על ההמהומים הדועכים של יתר המסובים שיציקת החמין שנחה עתה במעיהם משכה את עפעפיהם ולשונם מטה.
"היא קבלה הודעה על ראיון במשרדי ההנהלה" אמר והמשיך במהירות להריץ מילים שהפכו למשפטים :" לא היה ברור מה מטרת הראיון אבל היא אמרה לי "אבא ,נראה לי שהם רוצים לפטר אותי".
מכך הסקנו ,הנוכחים שטרם נפלה עליהם השינה, או שאך הקיצו , שה"היא" שקבלה את ההודעה בדבר ראיון הייתה צאצא של נ'. כמו כן הסקנו שמדובר במשפט שהוא חלק מרצף עלילות שהחל עוד קודם ואולי אפילו לפני דג המלוח שהקדים את החמין ,ובעצם הצטרפנו לפרק ג' או ד' של הסאגה .
עייפים מעיכול המזון הכבד ויתרנו ברצון על הפרקים הראשונים והמשכנו בלית ברירה להיכנע לצלילים שהטיח בנו נ'. למרות שהיו הדברים בלולים באדים שהעלתה כרסו ונפלטו עתה מאותו גרון, קיווינו במלוא הכנות, שההודעה בדבר הפיטורין שקבלה ההיא ,תסתבר כטעות, והיא תחזור לעבודתה הפורייה ,ומאתנו תיחסך ההקשבה להמשך קורות הנערה.
היושב בראש השולחן התנער ושאל תוך כדי סיפור המעשה האם מדובר בה"היא" מנשואיו הראשונים של המספר או שמא ההיא הצטרפה למעגל חייו בשלב מאוחר יותר. אלא ש נ' לא שמע את השאלה המתייחסת לאילן היוחסין של ההיא והמשיך לגלגל את מעלליה, ושמץ מדבריו אף הגיע לאוזני המתחרשות :
"היא הגיעה למשרדי החברה, לא בחיפה אלא ברעננה"
היושב לצידו הגיב מידית " מה קרה לך? מה פתאום ברעננה"
ונ' ירה לעברו " יש להם משרדים גם בחיפה וגם ברעננה "
"לא ידעתי " הגיב המתעניין.
"בטח ,זו חברה ענקית, היא הגיעה לראיון ובכלל לא הכירו אותה, הייתה שם מישהי בחליפת עסקים שהציגה את עצמה כבוסית של המחלקה, ואחד שהיה מנהל כוח אדם"
"מה אתה סח" הגיב המארח בהתעניינות מחודשת במתרחש תוך שהוא מסיר את שרידי המזון מהשולחן.
"כן ,בכלל לא רצו לפטר אותה, רשום אצלם שהיא מקבלת משכורת כבר שלוש שנים והם רצו לברר מי זו, הבנת את זה? מסתבר שהיא עשתה להם פרויקטים ושהבוסית שלה לא ידעה על כך בכלל, אל תשאל "
"מה אתה אומר ,איך יכול להיות דבר שכזה?" תמה אחד שהתעורר מנמנום ונקלע לשיחה.
"תתפלא, היא תותח ,מה זה תותח ,תותח על במחשבים, אז לא האמינו שהיא חתומה על הפרויקט".
"איזה פרויקט?"
"אל תשאל אותי אני לא מכיר את הפרטים ,היא שומרת אותם לעצמה, מסתבר שהיא כל כך סודית שרק בישיבה נודע להם שהיא אחראית על הפרויקט ושהיא בכלל עובדת בחברה".
"אז למה רצו לפטר אותה אם חשבו שהיא לא עובדת בחברה?"
"מה אתה אהבל. לא שמעת מה שסיפרתי? היא חשבה שהריאיון הוא כדי לפטר אותה אבל בסוף הסתבר שהיא לא הייתה מוכרת בכלל בחברה ועכשיו רוצים לקדם אותה"
"אז זו בשורה משמחת.."
"זה לא פשוט כל כך ,כי הם לא ידעו עליה בכלל עד הראיון והבוסית שלה לא מכירה אותה ,אז יש בעיה איך לקדם אותה... "
" רגע, לא הבנתי"
"מה לא הבנת? היא תותח אבל בלתי נראה כמו תותח שדה בהסוואה, כמו שהיינו פעם במילואים בהמתנה מתחת לרשתות הסוואה, לא ברור? התחום הזה הרבה דברים לא יודעים עליהם, מה אתה לא קורא עיתונים?"
עד שהמשיך בשטף דיבורו, נטלו המסובים קסמי שיניים והעסיקו עצמם בכך, חלקם אף נעצו מבטם במסכי הטלפון הנייד ומקצתם אף החלו לשלח הודעות, כנראה לחילוץ עצמם מסבך התאגידי אליו נקלעה ההיא.
"אז מה נגמר" שאל מאן דהוא בכדי להגיע לפרק הסיום בהקדם.
"תירגע, זה עוד סיפור ארוך, תסבוכת", אז אמרו לה את יכולה להציג בפנינו את הפרויקט? וההיא לא התבלבלה ואמרה להם שזה בכלל שייך לחלק שיושב בחיפה והיא לא חושבת שזה אתי להציג אותו ברעננה. היא הציעה להם להצטרף אליה למשרדים בחיפה כדי שתוכל להציג בפניהם שם את הפרויקט ואת התכניות שלה לפיתוחו.
"וואלה?"
"כן ,מה קרה לך היא צעירה יש לה רעיונות מכאן ועד חיפה"
"לא אמרת רעננה לפני רגע?"
"כן הפגישה ברעננה רק פתחה בפניה את הדרך ,אמרו לה שיש לה קארד בלנש לפתח עוד את המוצר, ולחזור אליהם .היא שאלה כמה מתכנתים הם מעמידים לרשות הפרויקט והם ענו לה שאין בעיה שתגיד כמה היא צריכה"
"מוזר מה שאתה מספר, כזו צעירה וכזו תותח"
"חכה שמע מה קורה אחר כך תיפול מהכיסא"
" אז ככה ,הם נפרדים בלחיצת יד והבטיחו לה קידום. האישה בחליפה התנצלה שלא הכירה אותה, טוב יש שלושת אלפים איש בחברה ,אז זה יכול לקרות, וההיא אמרה לה "לא נורא הכל הסתדר בסוף" ונתנה לההוא מכוח האדם את הפרטים שלה ליתר ביטחון ובקשה שאת המשכורת המוגדלת עליה יחליטו יפקידו בחשבון בלאומי ."
"אצלי תמיד היה יותר קשה לקבל העלאה, הוועד התערב ,וכאלה"
"שתוק שתוק, אתה מה זה זקן, לא הבנת מה זה הייטק? כסף שם לא נחשב בכלל"
בעל הבית פהק פיהוק רחב ואמר לנו שהוא נותן לו חמש דקות לסיים ולכולם להתחפף מהבית שלו "
"טוב טוב עכשיו תשמע מה קורה,
איך שהיא יוצאת מהבית משרדים היא מסתכלת על השלט שבחזית הבניין ומסתבר לה שהיא בכלל הייתה בפגישה במשרדים של חברה אחרת!"
"אמרתי לך שהמשרדים בחיפה מה פתאום הלכה לרעננה"
"יש גם וגם הסברתי לך לא? אבל היא נכנסה בטעות לבניין אחר ,כי הראש שלה היה תקוע בפייסבוק, והגיעה לפגישה בחברה אחרת"
אז מה נהיה בסוף?
"הם גילו את זה שההיא לא עובדת בחברה שלהם והפסיקו לשלוח לה משכורת"
"לא הבנתי ,אם היא לא עבדה שם למה מלכתחילה קבלה שם משכורת?"
" וואלה סתום בלחץ אתה. היא את המשכורת קבלה אבל קראו לה לראיון אולי גילו שלא יודעים מי היא, וההיא לא הבינה אף פעם למה משלמים לה ולכן בכלל חששה שבראיון יפטרו אותה, אבל בראיון לא פיטרו אותה הבטיחו לה משכורת גבוהה יותר אבל בסוף לא שלחו כלום, בלבול ענק וכזו תותחית ההיא"
נ' פסק מדיבורו וכולם שתקו.
"אז מה עכשיו" שאל מישהו בנימוס.
"זה העניין ,שרציתי גם אני לשאול אתכם, אבל אתם כל הזמן מפריעים לבן אדם לדבר, רציתי לשאול אתכם אתם יכולים לסדר לההיא איזה ג'וב טוב?"