חלק ראשון: עלי
ההקשר הראשון העולה על הדעת למקרא כותרת הפרק הוא המתאגרף הידוע קסיוס קליי, מוחמד עלי. האיש שהסעיר את הזירה הספורטיבית והסערות שיצר במו פיו שלא פסק מלפטפט כשהתאגרף שלחו אדוות פוליטיות שהיו חזקות מחבטותיו בארה"ב שרק החלה לקלוט ש "שחור הוא יפה".
אבל לא בעלי [מוחמד] בחרתי להתחיל אלא בעלי סקנדינבי לחלוטין. גבה קומה רחב כתפיים ושערו הבלונדי מאפיר בין מחמת שישים שנותיו או מעשן הסיגריות שהאפיר אותן . איש המרלבורו השוודי . כשהכרתי אותו אפשר היה רק לשער שהאיש היה מתאגרף בנעוריו על פי עצם האף המעוקמת שלו. אבל לא היה הסבר לשמו הפרטי : עלי ,שהרי בעליל הוא לא היה מהגר מוסלמי ממלמו ,אלא שוודי בן שוודי המתגורר מנעוריו בעיר החוף גטבורג.
ריח הטבק נספג היטב בריפוד מכונית המרצדס בה ניתב ברחבי שוודיה כשהוא מאתר נכסי דלא ניידי ללקוחותיו, וכששאלתי אותו בעת הפסקת קפה בדרך הארוכה, מי ירכוש ממנו את רכבו המדיף ריח חריף של טבק וירג'יניה ,הוא הסביר שרק חבר במועדון ההולך וקטן של מעשנים כמוהו ירכוש ממנו מאפרה על ארבעה גלגלים..
הגענו למשרדו בבית משרדים אפרורי במרכז גטבורג אחר יום עמוס קילומטרים. התרווחתי בכורסא והבחנתי בצילום בשחור לבן של שני גברים חסונים ניצבים בפוזה מאולתרת ,מכנסיים קצרים וגופיות ספורט וכפפות אגרוף על ידיהם, הקדשה שורבטה בכתב יד שדהה בשולי הצילום . כשהבחין עלי במבטי שאל אם אני יודע מי הדמויות המצולמות והשיב מיד ללא שהמתין לתשובתי, "זה אני ואינגמר יוהנסון "
ירדנו לבר הפינתי .עלי היה "קבוע" . בקבוק ג'ק דניאלס ועליו שרשרת מוכספת וטבלה ובה חרוט שמו Ali המתינה לו מידי יום בשעת ערביים לפני שחזר לביתו. לגמנו בבר השקט ואז סיפר כי כשהיה צעיר התאמן במועדון אגרוף עם בן עירו שהפך לאלוף העולם במשקל כבד אותו גבר המצולם בצילום התלוי במשרדו.
אינגמר יוהנסון "אינגו", כך זכרתי עוד מילדותי ,היה מתאגרף מקצועי שוודי שהתחרה על כתר אליפות העולם ב1959 או 1960 והביס את פלויד פטרסון כבר בסיבוב השלישי. תמיד התקשיתי בייחוס השמות " האם יוהנסון היה המתאגרף הלבן ופיטרסון היה האמריקאי כהה העור או להפך, הידיעה אודות הקרב בו הביס יוהנסון את פיטרסון ונטל את הבכורה העולמית במשקל הכבד התפרסמה במהדורות החדשות ברחבי העולם.
כשירדה החשיכה הציע עלי שנלך למסעדה, ואני שהיום הארוך התיש אותי ,הצעתי שנסתפק בפיצרייה והוא הבטיח לי את הפיצה הטובה בעיר. מספר מדרגות במפלס הנמוך מהמדרכה הרטובה, שכנה ברחוב צדדי הפיצרייה של בושרי. בושרי היה פליט איראני שהתמחה בהכנת פיצות והתור לפיצרייה שלו הזכיר את התור ל"נאצי סופ" בניו יורק של סיינפלד.
משנכנסנו התפנה בושרי אלינו כשהוא מתעלם מכל עשרות הממתינים ושאל את עלי תוך חיבוק והחלפת טפיחות
"מה תאכלו?"
"בושרי חבר ותיק," הסביר עלי,
"הגיע לגטבורג עם נבחרת מתאגרפים מאיראן אחרי עליית האייתולות ומאז לא שב ,ממשלת שוודיה קבלה אותו בסבר פנים יפות ואני עזרתי לו להתאקלם במועדון האגרוף בו הייתי בן בית".
מצאנו שולחן צר ואכלנו את הבצק הפריך ואז שאלתי את עלי בדחילו ורחימו למקור שמו .
"חשבתי כבר שלא תשאל " אמר השוודי החסון,
"בדרך כלל מוצאים דרך לשאול למקור שמי בהיכרות ראשונה."
הסברתי שאיני רוצה לחדור לפרטיות אבל מכיוון שהסרנו את "הכפפות הפורמליות" ואנחנו ישבים בקיתון של מהגר פרסי בליבה של גטבורג וחולקים פיצה אחת ,אשמח לשמוע על מקור השם הלא נורדי .
"כמובן, זה היה רעיון של אמא שלי .היא הייתה מעריצה של כוכב הסרטים האילמים רודולף ולנטינו, כמו כל הנשים בתקופתה. לימים סיפרה שכאשר ילדה אותי התלבטה בין השם רודולף לבין השם עלי . אני נקרא על שם השייח בסרט מפורסם ,בו כיכב רודולף ולנטינו "
"ולא כעסת עליה על שנתנה לך שם כה יוצא דופן " שאלתי
"רק בהתחלה לאחר מכן הביא השם המוזר לכך שהייתי למתאגרף חובב ברמה גבוהה. בבית הספר הציקו לי הילדים בשל שמי והייתי צריך לחבוט בכל אחד מהם שלעג לי ובאגרופי השבתי לעצמי את כבודי, כמו בשיר של ג'וני קש A Boy Named Sue"" הוא לגם את הבירה שנותרה בבקבוק והוסיף:
"וכך הכרתי גם את ידידי הטוב לימים אלוף העולם במשקל כבד, אינגו יוהנסון. הכל בזכות אימי מעריצת ולנטינו "
אותה עת התגורר עדיין האלוף לשעבר בגטבורג ורק בשנת 2010 נפטר ואנדרטת זיכרון הוקמה לכבודו.
יוהנסן אנדרטת זיכרון למתאגרף המהולל
רודולף ולנטינו ,שאמו של עלי העריצה היה ילד איטלקי מכפר קטן באפוליה ,בדרום המגף האיטלקי . בתחילת המאה העשרים היה האזור בשולי המגף מוכה מלריה, עוני וחיי תושביו נתונים לשבטם של חבורות פשע. בעיירה בה נולד במפרץ טרנטו לא היה לצעיר כל עתיד והוא היגר כמו מיליוני איטלקים מדרום איטליה וסיציליה לניו יורק ובמהרה הפך הצעיר יפה התואר לשחקן מפורסם בסרטים האילמים, דמות שמיליוני נשים העריצו.
טיילתי שם לפני מספר שנים, ממפרץ זה בו נולד רודולף האגדי שנשים נפלו לרגליו, יצאו אניות מעפילים ועל אחת מהן מולדת הפליגו גם הורי ביולי 1947 מכפר הדייגים מוטפונטו, בדרכם אל עבר פלשתינה.
ואשר לוולנטינו- ולנטינו אכן גילם את דמות השייח בסרט הנקרא כך, אך שמו של השייח לא היה עלי אלא אחמד.... וגם בסרט ההמשך "בנו של השייח" בו כיכב לא היה שמו עלי. יגעתי ומצאתי כי את הדמות בשם מוסטפה עלי בסרט השייח , גילם שחקן אחר, צ'ארלס בינקלי כבד גוף שהיה גם מתאגרף מקצועי ..וולנטינו המסכן מת כאליל רומנטי צעיר של סרטי ראינוע מהתפוצצות התוספתן [כמה פתטי] ונותר רק מוזאון דהוי על שמו בכפר הולדתו קסטלנטה.
השייח: סרט רומנטי בכיכובו של רודולף ולנטינו
אבי גולדברג, יולי 2019