היינריך היינה
שמלות שחורות, גרבי משי,
חפתים צחורים מהודרים ,
דברי כיבושין וחיבוקים,
ולו לב לכם בחזותיכם !
לו לב פועם בחזה, אוהב,
אהבת אמת בלבבות,
הא, מאסתי בזמירותיכם,
מיסורי אוהב שקר, נלאיתי,
אל פסגות אטפס,
שם בקתות שלוות תשכונה,
רוח הפרא מעלינו נושב
שם ירחב בעליצות לבנו
אל פסגות אטפס
ארץ עצי אשוח קודרים
עיינות שוצפים ובעלי כנף מזמרים
מעל, עבים קודרים חולפים.
היו שלום טרקליני שקר,
גבירותי ורבותי החלקלקים שלום,
על פסגות אטפס
אשחק על הבלכם שם מטה.
מסע אל הרי ההרץ מרץ 2016
שדות עד קצה האופק , חורשות קפואות משתרעות בחדגונית בכפור של מחצית חודש מרץ . מעטה חכלילי מאפיר את מעט הירוק שהחל כבר לבצבץ. מדרום למגדבורג ממערב ללייפציג ,ארץ הסכסונים - סכסון אנהלט, היא משתרעת במרכז גרמניה ,חבל ארץ כפרי בעיקרו שהפיתוח האורבני בתקופת המשטר הקומוניסטי כמעט לא נגע בו , האבטלה בין תושביו היא הגבוהה בגרמניה . מאז עבר חבל ארץ זה להיות חלק מהרפובליקה הפדראלית עם האיחוד לפני רבע מאה שנים אפשר לסייר בו . הארץ הפורייה יושבה במאות הראשונות לספירה על ידי הסכסונים, שבטי לוחמים עזי נפש שהדרימו מחופי הים הצפוני בחיפוש אחר שטחים פוריים להתיישב בהם ושחלקם הרחיק נדוד עד לאי הבריטי. אלו שהתיישבו במרכז גרמניה באו בהתנגשויות עם ממלכת הפרנקים של קרל הגדול שהביא בסופו של דבר להתנצרותם ולהכללתם במסגרת המדינית בה אוחדו השבטים הגרמניים תחת השלטון הפרנקי.
נקניקיות תורינגיה צילם אבי גודברג
דרך כפרית צרה מוליכה אל רכס ההרים הנמוך ,הרי ההרץ ,היא חולפת על פני כפרים רדומים, חוות חקלאיות בואכה אל מרגלות ההרים . שם בעיירות ביניימיות ,בבתים בני מאות שנים מהעתיקים באירופה בסמטאות צרות , חיים תושבי העיירות שפרנסתם כיום על תיירות ונופש.
חבל הארץ שהוחזק תחת שלטון דכאני מאז תבוסת גרמניה במלחמת העולם השנייה, הפך למרכז שוקק של תיירות. זוהי דרך בתי העץ הגרמנית Deutsche Fachwerkstraße שתחילתה קוידלינבורג ,עיירה שבתי העץ שלה עומדים מאות בשנים על מכונם . בכנסיית העיר הוכתר מלכה הראשון של גרמניה במאה העשירית ,והיא הייתה לבירתה הראשונה של גרמניה ,ועד לגוסלאר, עיירה מטופחת שבקצה המערבי של חבל הארץ ,שאיתרה מזלה ונותרה בצד המערבי של גרמניה. חבל ההרץ רצוף בעיירות המתגאות על היותן המקור לסיפורי העם שקובצו בידי האחים גרים ועוד אגדות עם רבות שקובצו בידי אחרים. חבל ההרץ הוא מחוז המכשפות ,ביער מסתתרים שלגיה ושבעת הגמדים, חבויים במכרה כסף הררי נטוש.
בכיכר העיירה קוידלינבורג ניצב שלט המוליך אל סמטת היהודים ,זכר לקהילת היהודים ששכנה בעיירה בעבר .מסמטת היהודים לא נותר הרבה ולפי עדויות אפשר למצוא עדיין קברי יהודים בבית הקברות של העיירה .לא הרחק משם מצוי בית מגוריו של המשורר פרידריך גוטליב קלופשטוק מראשי התנועה הרומנטית באמנות הגרמנית . מעט מיצירותיו תורגמו לעברית. בחנות הספרים שבאחת הסמטאות הצרות ,לא הרחק מכיכר העיר, אפשר למצוא את 'ספר הדקדוק הפנימי' של גרוסמן לצידו של 'סיפור על אהבה וחושך' של עמוס עוז מתורגמים לשפה הגרמנית. מספורי האחים גרים לא מצאנו עותק לרפואה.
רחוב היהודים צילם אבי גולדברג
יום שבת בכיכר העיירה ניצב דוכן של מפלגת השמאל, דגלים צבעוניים וכרזות פעילים מבוגרים מחתימים את העוברים ושבים על עצומות נגד הניאו נאצים.
מתחת לפני השטח סוערות הרוחות לקראת הבחירות שתתקיימנה למחרת ,אנשים טובים הנלחמים כמיטב יכולתם בתופעות המתגברות של גזענות אל מול גל ההגירה השוטף את גרמניה .דוכני נקניקיות מתורינגיה השכנה ,נקניקיות שמנות מהבילות מפיצות חום בקור השורר בכיכר המרוצפת אבן קרה . בחנות העתיקות שבעיר מוכרים מכל הבא ליד ,בתוך ערימות החפצים אפשר למצוא ציורים ,רפרודוקציות, של יהודים בעלי הדרת פנים עטורי זקן לבן יושבים בפני שולחן עץ ועוסקים במקצוע חלפנות הכספים ,שלט קטן מסביר "חלפן כספים יהודי'.
ואכן ,לא הרחק משם שוכנת העיר המחוז הקטנה הלברשטאט ,מוזנחת ושולית כיום ,לאחר שרוסקה על ידי הפצצות במלחמת העולם השנייה ,שהייתה בעבר מרכז לעיבוד בשר ונקניק ובעלת קהילה יהודית רבנית חשובה, שמם של רבניה יצא למרחוק . ליל הבדולח ושהתרחש אחריו סיימו פרק מפואר של רבנות וחוכמה יהודית בחלק זה של הארץ . את השם הלברשטאט נושאים עד היום יהודים ששורשיהם מן הסתם מעיר זו .
חזרה אל מרגלות ההרים, ומשם בדרך מתפתלת, בין עצי אורן , אל אחת הפסגות הידועות של ההרים אל הר הברוקן. שלג מפוזר בין העצים בדרך אל פסגה שוממת, בה על פי המסורת המקומיתמתקיים מפגש הלילה של המכשפות ב 30 לאפריל מידי שנה ,בחנויות שבעיירות הסמוכות נמכרות בובות מכשפות רוכבות על מטאטאים : Harzhexen -“מכשפות הרי הרץ” ,גם שלטי הדרך הבין עירונית הראשית המוליכה בין העיירות מעוטרים בציור מכשפה רכובה על מטאטא.
מכשפה צילם אבי גולדברג
ה- 30 לאפריל הוא ליל ולפורגיס. זוהי פתיחתה של חגיגת האביב שסממניו הפגאניים מחזירים את התושבים הנורדיים והגרמאניים למקורותיהם ומסמנים את חזרת האביב לשדות . לעומת שוודיה ומדינות הבלטיות האחרות ,בהן חג האביב נושא סממנים של פולחן פריחה והפוריות, והקשר לאדמה בולט בו , היציאה מאפלת החורף הארוך אל האביב הקסום מלווה בתלבושות בהירות וזרי פרחים ,הרי בגרמניה מתגברים המוטיבים האפלים ,מוטיבים של המאגיה, מכשפות, פיות, ומעשי כשפים בערב זה .
בגרמניה, כדרך הגרמנית, מלנכוליה משובצת בחג . על פסגת הר ברוקן שבהרי ההרץ מתהוללות מכשפות על פי מנהגי המכשפות בטקסים מסתוריים. הערפילים הנמצאים תדיר על הפסגה ובדרך העולה אליה [אפשר לטפס רגלית או לעלות ברכבת עתיקת יומין מונעת פחם הפועלת לרווחת התיירים לאחר הפשרת השלגים] יצרו את הרובד המיסטי הנחוץ לרקימת אגדות אודות מכשפות . מסורת האזור היא שסיפורי העם מעוררי הפלצות ,סיפורים ואגדות אודות מכשפות ופיות, מקורה בהרי ההרץ האפלים ,ולטענת התושבים נמצאות עדיין באותו אזור מיוער של הרי ההרץ אותן מכשפות חורשות רע.
גם המשורר היינריך היינה שטייל במקום, בתחילת המאה ה 19 התרשם מיפי הטבע ומהודו של ההר ומסתוריותו. אבל את פרסומו של ההר הקנה לו גדול הכותבים הגרמנים וולפגאנג פון גתה ששיבץ את סצנת חגיגת המכשפות בליל ולפורגיס ביצירתו פאוסט וכך הפך את ההר לנכס תרבות עולמי.
נאמר על המלחין הרוסי מודסט פטרוביץ’ מוסורגסקי כי כתב את היצירה “לילה על הר קירח” בהשראת האגדות שהתפתחו סביב הר ברוקן.
אבי גולדברג מרץ 2016