הומורסקה מאת
מינונה
תרגם אבי גולדברג
קובץ סיפורים מאת מינונה ובהם ביש המזל של הפינה
הפינה היתה פעם קפה - מסעדה משגשגת, כיום מפלט שבלה ונשחק לשחמטאים בעיר הבירה. כיום כל מישהו ששווה משהו יושב בקרקו, אך בזמנו, היה בית הקפה הפינה המקום לשבת בו - עד לאותו אירוע ביש המזל. מאז חלף לו תור הזהב של הפינה, אותו אולי רק קומץ שחקני שחמט זקנים עדיין זוכרים בעצב. האירוע שהתרחש בפינה היה סנסציוני בלשון המעטה. ד"ר אראש וד"ר קלאסק שחקו בו משחק מורט עצבים במשך שלושה חודשים, משחק ללא הכרעה, עד ליום בו זכה קרשטיין באליפות העולם. המשחק בין פרופסור ממל למנהל הבכיר צירפה, הוצג בפני הקהל, כשכלי המשחק יוצגו על ידי גברים ונשים לבושים בהידור על פני שטיח שהיה ללוח שחמט ענק באולם הכניסה הגדול שרוקן מתכולתו. משחק שהקנה לפינה מוניטין עולמי. הבעלים, אדון פילהבנק, איש שרגליו נתונות במגפיים חורקות, וקול שחרק אף הוא, ייסר את מוחו ללא הרף כיצד להעלות את רף הסנסציה שיכול משחק שחמט לגרום לקהל בית הקפה. משחק שיעלה על קודמו בהתרגשות שיגרום. הוא חיפש ללא לאות אחר אותם כישרונות המבטיחים של השחמט באמצעות פרסום מודעות בעיתונים. היה גם משחק בין גמד לענק, שהסתיים כצפוי בניצחון הננס, שזכה לאהדת הקהל. פילהבנק אף שיחק נגד עצמו בכישרון ובהצלחה רבה.- יום אחד לאחר ארוחת הבוקר, הוא פנה למלצר, "אמור לי, פוצ'מן , עולה על דעתך אולי משהו שיוכל להניע הערב את העניינים ? משהו שיהדהד במשך כול השבוע? ככלות הכול, היו לך בעבר כמה רעיונות בעלי השראה. תחשוב על זה! " אצבעו של פוצ'מן סלסלה בשפמו הפשתני. בעוד הוא רוכן קמעה לפנים, ואז העלה את הצעותיו : "אולי משחק שחמט תת מימי בין שני צוללנים? "
קרקאו קפה: ברלין פרידריכשטראסה פינת לייפציגר שטראסה
"שווה לתת על כך את הדעת " אמר פילהבנק ,מהנהן בראשו. "אבל אי אפשר ליישם את זה כבר היום".
"אולי משחק בין שני אקרובטים מהלכים על חבל דק, או עדיף שתי אקרובטיות על חבל דק?",
"איפה נמצא אותם בשעת חשיכה, גם באור יום יהיה קשה להשיג אקרובטים למשחק כזה".
" משחק בין שני רוכבי אופניים אולי?, כשלוח השחמט תלוי בין שני זוגות אופניים?"
"שטויות ! הקהל אינו יכול לרכב יחד איתם. אני חושב פוצ'מן שאינך במיטבך היום! אינך יכול לחשוב על משהו טוב יותר? אנחנו לא יכולים לתת להתלהבות מהקפה שלנו לדעוך, מצד שני איננו יכולים להגזים עד כדי כך. - קודם תיגש לשני האדונים שיושבים שם ואז תשוב אלי"
פוצ'מן כיוון את צעדיו אל השולחן עליו הצביע המנהל, נושא מפיות לשולחנם של שני האדונים שזה עתה הגיעו .הם התרווחו ליד השולחן העגול, שמפה ירוקה כיסתה אותו, עובדה שהצביעה על כוונתם לשחק שחמט.
"קפה רבותי?" הציע פצ'מן. "ולוח שחמט?"
"לא " השיב אחד מהם "הבא לנו ליקר פירות, ושאל בטובך את מר פילהבנק אם יוכל להתפנות אלינו, בעניין מסויים ותן לו בבקשה את כרטיסי הביקור שלנו", פוצ'מן הזמין את הליקרים בבר, ובערמומיות הציץ בכרטיסי הביקור –ווכגוט: סוכן, ומצ'ל : אומן שחמט. הוא הציג את הכרטיסים בפני פילהבנק.
"לא יודע מלמל המנהל, "אולי אעצור שם אחר כך. כרגע רק תגיש להם את המשקאות!"
פוצ'מן הגיש את ההזמנה ומסר את ההודעה של פילהבנק כלשונה.
ווכגוט ומצ'ל לגמו את המשקאות. הם היו שניהם גברים בגיל העמידה. ווכגוט נפוח במידה מוגזמת, תווי פניו עליזים. מצ'ל, פניו עגמומיים וכחושים. ווכגוט התעטש והשתעל ללא הרף . אפו של מצ'ל זע בעצבנות.
"פילהבנק חייב להסכים" ,טען ווכגוט בתקיפות, והתעטש. מצ'ל נרעד והחל להתיר חבילה שהביא עימו מאריזתה. מה שהתגלה הייתה מזוודת עור שטוחה ומרובעת בצבע צהוב.
עתה התייצב פילהבנק לפני האורחים ולבקשתם הסב אל שולחנם. "מר פילהבנק, אדוני" השתעל ווכגוט, "הבאנו לך רעיון למשחק שחמט, סנסציה שאין גדולה ממנה."
"בסדר" השיב פילהבנק "הראו לי מה הבאתם! אני מחפש את הרעיון הבא, אבל כמעט כול מה שמציגים בפני אינו שווה דבר".
"ברשותך" התעטש ווכגוט, ולגם " אני המצאתי לא פחות מאשר לוח שחמט מגנטי ואומן השחמט מצ'ל יכול לאשר את דברי. אם תרצה, נשחק משחק להדגמה מיד".
"שח מגנטי? משהו בדומה למכונת השח האוטומטי של קמפלן הזקן? שהסתבר שהייתה מעשה הונאה בכלל ?" השיב פילהבנק ברשעות.
"זו לא מכונה מר פילהבנק, התבונן" אלוף השחמט מצ'ל הניח את לוח השחמט ופרש עליו את כלי המשחק. פילהבנק התבונן ושקל בכף ידו את המלך השחור "איכות מסחרית ללא ספק " פסק.
"שים לב, הכלים יכבידו על השחקנים במשחק ארוך"
"כן " השיב ווכגוט והתעטש "אלא שהיתרונות של ההמצאה הזו מדהימות ולעומתם חסרונותיה בטלים בשישים. הלוח עצמו כמו כל כלי המשחק, עשוי מברזל ממוגנט. לעומת כלי משחק רגילים שהם קלים אומנם, אך זה אינו יתרון כלל, זה מפר את האווירה הרצינית וכבדת הראש של משחק השחמט. זה רק לטובת השחקנים שהמצב הנוכחי יתוקן לאלתר . שים לב!"
הוא אחז בלוח ועליו כלי המשחק והפך אותם כשפניהם מטה, ועדיין יכול היה להניע את כלי השחמט על גבי הלוח בחופשיות – "אפשר לשחק גם בים סוער, בסירה, במטוס, על נדנדה; דבר לא יזוז ממקומו, יחד עם זה החלקת הכלים על פני הלוח קלה. פילהבנק, אתן לך עצה טובה: קנה מאתנו כמה תריסרים של לוחות משחק כאלה במחיר מציאה. כשהמצאה הזו תוגן בפטנט, המחיר ירקיע שחקים . אפשר לצפות כי לוחות שח לא מגנטיים יצאו מהאופנה; מי ירצה בכלל להשתמש בלוח שאינו מגנטי? נכון אומן השחמט מצ'ל?"-
"אני יכול רק לתמוך בדבריו" אישש מצ'ל " אני עצמי איני מתכוון לשחק אלא על לוח מגנטי עם כלי משחק מגנטיים ולא על שום לוח אחר".
פוצ'מן התקרב לשולחן והקשיב בעניין לשיחה. ופילהבנק שנשבה כבר בקסמו של הרעיון פנה אליו "מה דעתך פוצ'מן אין כאן סיכון גדול מידי? פוצ'מן בחן את המגנטיות של הכלים.
"יש לבחון את היעילות של הכלים הללו, אולי אפשר לקיים משחק להדגמה, יש כאן באוויר מעט מדי מגנטיות כדי להתבסס עליו, את המגנטיות צריך להרגיש מרחוק, להרגיש שכל העניין ממוגנט !"
ווכגוט התעטש, פיו של מצ'ל המוטרד התעוות כשניסה לצחוק.
"אתה לא יכול ממש לצפות שזרם חשמלי יזרום מהלוח - אני מציע שתזמין מודעת פרסום שתציג את ההמצאה הזו לציבור "
"פוסטר אינו יכול ללכוד את עניין הציבור רק הדגמה חיה של המשחק תרתק אותו " טען לעומתו פוצ'מן רב המלצרים : "למען השם ,אינכם יכולים פשוט לבצע הדגמה של משחק שחמט הפוך? כך שהקהל ייווכח שהעניין עובד, שהכלים נשארים צמודים גם ללוח הפוך?"
"וודאי שלא " התעטש ווכגוט "אני משתבץ בכלל מהרעיון הזה, מה בעניין ניסיון של משחק על נדנדה?"
"לא מתאים, מסוכן מדי שבבית האוכל שלי תתנדנד נדנדה מצד לצד מלמעלה למטה, לא כן פוצ'מן – די בכך שהלוח ייטה מעט על צדו ?"
"במקרה כזה השחקן עם הראות הפחותה של הלוח נמצא בנחיתות, לכן אנו צריכים ששני השחקנים יהיו בגובה אחיד"
"בראבו" קרא פוצ'מן "זו האמת, שני השחקנים אינם יכולים לשחק כשראשם כלפי מטה, די בכך אם השחקנים ישבו כשהם מוטים בזווית ,כך שבמקום להיות במקביל לקיר יהיו בזווית ישרה אליו."
"הסבר את עצמך בבהירות יותר פוצ'מן" אמר פילהבנק בקול חנפני.
"רגלי השולחן " הסביר פוצ'מן ורגלי הכיסאות צריכים להיות מוברגים אל אחד מהקירות של המסעדה. גבם של השחקנים, צריך להיות בזווית ישרה אל משטח השולחן ועליו לוח השחמט, כלומר הם יישבו במקביל לתקרה ולרצפת המסעדה. השחקן שנמצא מעלה צריך כמובן להיות קשור לגב הכיסא, אחרת אין לו כל תמיכה. והשחקן התחתון צריך רק להיאחז במסעדי המושב."
" יוצא מן הכלל" קרא פילהבנק וחיכך ידיו "אנחנו בעניין רבותי אם אתם מסכימים להצעתו של פוצ'מן"
"ממש תא עינויים " גנח ווכגוט, "מצדי, הייתי מעדיף את המושב התחתון, יש לי נטייה לאבד שיווי משקל,"
"לא" זעק מצ'ל " עליו לשבת בכיסא העליון, אני צנום מדי והרצועות יחדרו עד לעצמותי, אבל הן לא יזיקו לו, הוא מרופד היטב בשומנים, אם הוא יהיה קשור כראוי, הסחרחורת שלו תהיה בגדר הנסבל".
ווכגוט היה חייב לוותר. פילהבנק התנה את רכישת הלוחות מהם בהצלחת הניסוי.
פוצ'מן תלה כרזה מאירת עיניים קצת זולה בסגנונה: "משחק המאה, הערב משחק שחמט בו ישבו השחקנים במאונך. אומן השחמט מצ'ל נגד ווכגוט, ווכגוט ישב אנכית מעל מצ'ל - סנסציה חסרת תקדים".
ברור שהתגובה הייתה התנפלות המונית ופילהבנק היה שבע רצון, כל השולחנות היו תפוסים מתחילת הערב, ובערך בשעה עשר השתררה דממה, רק לחישות הפרו אותה. פוצ'מן המלצר ונהג אוטובוס נשאו שולחן שח שמשטחו העליון מזוגג. שני סולמות הוצבו לאורך אחד מכותלי האולם, במרחק מדוד אחד ממשנהו. השולחן הועלה מעלה בין שני הסולמות ורגלי השולחן הוברגו לקיר. שני כסאות מרופדים בצבע אדום גם הם הוברגו לקיר, אחד מעל לשולחן והשני מתחתיו על משטח השולחן האנכי זרח לוח שחמט גדול. הקהל הופתע ושועשע כאשר פצ'מן (השולחן היה מצויד במגנטים בצדו התחתון) התחיל לסדר על גבי משבצות הלוח את כלי המשחק שנצמדו מיד וניצבו באופקיות : "מחשמל" קרא אחד "ממוגנט" קרא אחר, והמתח רק גאה.
בעשר וחצי בערך נפתחה דלת קטנה. האומן מצ'ל ווכגוט הופיעו זרועותיהם שלובות, הם קדו קידה ופילהבנק הציגם בפני הקהל. מצ'ל טיפס מספר שלבים בסולם והתיישב במושבו – חריקת המושב נשמעה היטב למטה. עבור ווכגוט הייתה המשימה קשה יותר. רתמה רחבה הוצמדה לחזהו ובטנו. הוא גנח, השתעל ,והתעטש ללא הרף, כאשר הועלה לכיסאו נמשך בחבלים כמו במנוף. הוא נקשר בחבל עבה אל גב הכיסא כדי לשמור על יציבותו. ווכגוט התנשף בכבדות אך לבסוף התיישב בנוחות על הכיסא. הוא קיווה שמצ'ל ינחיל לו הפסד במהירות ויגאל אותו מייסוריו. הוא העלה עצמו למוקד ובסך הכול התנהגותו הייתה סבירה נוכח הנסיבות.
בינתיים התחלפה תדהמת הקהל בשעשוע. הקהל היה בעיקרו של שחקני שחמט רציניים וגברות בעלות ידע והבנה ברזי המשחק. כמה צחוקים שפרצו הוסו מיד, אף על פי שהייתה הסכמה רחבה לכך שמראהו של ווכגוט היה יוצא דופן. המשחק החל. מיד פעם כשמצ'ל הניע אחד מהכלים, התעטש ווכגוט .
כוסות משקה הונחו לידם על שולחנות מתכת קטנים שרגליהם הולחמו. מיד בתחילת המשחק דחק מצ'ל את כליו של ווכגוט לפינה, עד אשר כמעט שלא נותרה לו אפשרות לתמרן את המלך שלו. אך אז איבד אומן השחמט את שלוות רוחו, נוכח מבול ההתעטשויות שווכגוט המטיר עליו מלמעלה.
"תתעטש הצידה " הוא צרח בזעם, "אני חש כה רע, סחרחורת" מלמל מצ'ל "שחק שח!" .
"התעודד, עוד צעד אחד והכול יהיה מאחוריך" צעק אליו ווכגוט וידו נשלחה אל כוס הליקר המריר. אך כשהשיב אותה למקומה היא לא התאזנה וזרם דקיק מהמשקה החום ניגר מטה על מצ'ל. "אהה!" זעק מצ'ל, וגופו הזדעזע, הקהל פרץ בצחוק, הנשים ממש צווחו .
ווכגוט מעליו החל להתעוות לפתע בעוצמה, וכמו מי שאחזה בו מחלת ים החל להקיא ללא יכולת להפסיק, גם על לוח השחמט, וגם על מצ'ל. המסכן, מצ'ל צרח אליו בפראות עד שגב מושבו נסדק והוא צנח מטה לרצפת האולם ונחת על ראשו רגליו מתנופפות כמו ילד מסכן ספוג בנוזליו.
הקהל זינק ממקומו, נדחק, מקיף את האומן המסכן, כשפוצ'מן המלצר מנסה לנקות אותו במפית, מרקד מתעוות מצחוק סביבו. ווכגוט נאנק מעליהם, מתלונן שהוא חש ברע, הלחץ על בטנו היה רב. הוא התחנן שיתירו אותו מכבליו. ומיד שוב פלט סילון של קיא מגרונו, הפעם על גברת שגחנה אל עבר מצ'ל. היא נמרחה בצווארה מהקיא, צרחה בקול נורא, כשהקהל מתמוגג מצחוק למראה הגברת המרוחה, נוהר חולף מעל מצ'ל לעבר היציאה מהקפה. ווכגוט נחר כעת בעוצמה כזו, עד שכל כלי המשחק התעופפו על ראשי ההמון השועט. עתה החל הקהל לזעום, להאשים, פילהבנק שנתפס על ידם כאחראי לכל המהומה:
"עסק יפה בישלת לנו כאן, דייסה שלמה של משחק שחמט מטומטם וסנסציה זולה, עם ליצני שחמט". ווכגוט הורד בקושי רב מטה, נוטף קיא. לאחר ביקור בשירותים הוא ליווה את מצ'ל בבושת פנים אל מחוץ למסעדה. הקהל נטש כבר את המקום. בהסכמה כללית הוחלט שיש להטיל על המסעדה חרם ללא הגבלת זמן- זה היה המקרה ביש המזל של הפינה. מאומן השחמט מצ'ל נשלל תוארו על ידי ד"ר ארש, קלאסק וקרשטיין. פוצ'מן ופילהבנק הסתלקו בבושת פנים מהעיר, מצ'ל הטיח את לוח השחמט המגנטי בראשו של הממציא ווכגוט.
זהו מזלו של ממציא! ההמצאות הנשגבות ביותר מתרסקות לרסיסים על צוק הפארסה הטראגית.