מארק טווין נגד שרלוק הולמס

מארק טווין נגד  שרלוק הולמס  או איך הפך מרק טווין את שרלוק הולמס לדמות פתטית במערב הפרוע

יש משהו בנובלה "סיפור הבלש כפול הקנה" של מארק טווין שנכתבה באחרית ימיו כשההצלחה כבר מאחוריו ב1902  המזכיר את התערובת הנהדרת של "אוכפים לוהטים" ,הסרט של מל ברוקס מ1974. עלילת הסרט, מתרחשת כמו הנובלה של טווין במערב "הפרוע" של ארה"ב במחצית השנייה של המאה התשע עשרה. בעוד מל ברוקס  בעזרת ההומור המטורף שלו מאתגר  את ג'אנר המערבונים ההוליוודיים המאצ'ואיסטי והופך אותו לחוכא ואטלולא, שריף שחור ,אינדיאנים דוברי אידיש , משתמש מארק טווין בעטו המחודד בכדי להוציא את האוויר החם מדמותו של הבלש הספרותי שרלוק הולמס ,הלונדוני בעל המוח האנליטי ,העילוי שאין תעלומה שתעמוד בפניו ולא תגיע לפתרונה.

עלילת הסיפור המורכב "בלש כפול קנה "  'Double- barreled detective story  נעה בשני צירים מרכזיים ,עד שנדמה שטווין איבד את הקשר ביניהם במהלך הסיפור. בנוסף משתמש טווין בטכניקה המוכרת מעולם הבמה, ניהול דיאלוג בין הקהל לשחקנים  ,הוא מנהל  התכתבות עם עורך העיתון  ועם קוראים המגיבים על פרסום פרקי סיפורו בעיתון.

בעת פרסום  'סיפור הבלש כפול הקנה' הייתה סוגת הסיפור הבלשי בפריחתה . סיפורי שרלוק הולמס  נפוצו בעולם והאגדות אודות הבלש התערבבו בדמיון הקוראים עם המציאות.

סוגת הבלש החלה להיכתב כמה עשרות שנים קודם לכן ,והסיפורים הראשונים נכתבו על ידי א.ת.א הופמן הגרמני. אדגר אלאן פו, עיצב את  הסוגה הייחודית , באמצעות הבלש החובב אוגוסט דופן, פרי רוחו. הדפוס  שנקבע בשלושת סיפוריו, שהידוע בהם הוא "רציחות ברחוב מורג"  מצא לו ממשיך בעלילותיו של שרלוק הולמס שנכתבו  בידי הד"ר ארתור קונאן דויל. לבלש דופן יש תניא דמסייע ,הוא המספר ידידו  ,כך גם  לשרלוק ,יש ידיד המסייע בידו: ד"ר ווטסון.

אוגוסט דופן "המכתב הנעלם"

דופן נקרא לפענוח תעלומות פשע בפריז על ידי מפקח המשטרה "ג' " וכך גם שרלוק הולמס נקרא לפענח מסתורין מדירתו ברחוב בייקר בלונדון על ידי המפקח ג' לסטנד ואחרים מהסקוטלנד יארד המסתייעים במוחו החד כתער .

 המבנה של הסיפור הבלשי המודרני ,נקרא "החדר הסגור" כלומר תעלומה שכל פעולת חקירה  פיזית ,דיבוב, מעקב או לחץ על חשודים  לא תסייע בפתרונה . התעלומה תיפתר אך ורק בעזרת הניתוח האנליטי וההיקש של דופן או שרלוק , ללא צורך לקום מהכורסא.

ההתפתחות הטכנולוגית של התקשורת סייעה להפצת הסוגה במהירות. הסיפורים התפרסמו בעיתונות בהמשכים ובשל עלותו המזערית של העיתון ,הייתה הנגישות לספרות הבלש רבה. 

כאמור ,הסיפור של מרק טווין , מתנהל בשני צירים, ואחד מהם מתרחש במחנה כורים נידח בהרים במחוז אסמרלדה  בנוודה בעת ששרלוק הולמס מגיע לשם לבקר את בן משפחתו הצעיר העובד במכרות הכסף. בעת שהותו של הבלש המפורסם באכסניה שבעיירת הכורים ,מתרחש במקום רצח באמצעות פיצוץ דינמיט .

סיפורי שרלוק הולמס בסטרנד הלונדוני

אל מול הבלש המפורסם מעמיד טווין את הבלש הספרותי שלו, צעיר הניחן בחושים של  כלב דם . כלומר אל מול המוח האנליטי של הגאון מלונדון ניצב צעיר בעל חושים חייתיים כמעט ובעזרתם הוא מפענח את התעלומה. אותו ציר סיפור בו שרלוק הולמס  לוקח חלק ,הופך לסאטירה מהנה אודות סיפורי  הבלש המהולל ודרכי פעולתו מוצגים באור מגוחך. אל מול דמויות הכורים הארציים בעלי השמות המקוריים כמו הם סנדוויץ'  או וולס פרגו ,ניצב האיש המחויט מלונדון ומציע פתרון שגוי לתעלומת הרצח באמצעות היסקים מופרכים לחלוטין: " עכשיו, זה נראה כאילו יהיה בנוכחותו די כדי לעצור את סדר היום הרצחני של פטלוק , אבל הוא [הרוצח] מחליט כי הדרך הטובה ביותר להוריד  בלש מן המסלול היא לקחת  אותו יחד אתך כאשר אתה מכין את הפשע."

פטלוק ג'ונס האחיין של שרלוק הולמס, יודע שדודו הבלש המפורסם מגיע לפתרון התעלומות בכך שהוא  נותן דעתו על רמזים ומקיש מסקנות הגיוניות, שהם קצת יותר מדי מושלמות . כך, למשל הוא אומר "כל מי שמכיר אותו כמוני יודע כי הוא אינו יכול לזהות פשע, אלא אם הוא, שרלוק , מתכנן את כל  הפרטים מראש, ומסדר את הרמזים ושוכר מישהו שיבצע  זאת לפי ההוראה".[תרגום שלי א.ג.]

אם לא די בכישלון המחפיר של שרלוק בפתרון תעלומת הרצח, הוא מצליח לעורר את זעם המון הכורים המחליטים לבצע בו לינץ' בו במקום . 

תג סגן השריף מחוז איסמרלדה נבדה

 כאן מעלה ההמון הצעות כיצד להרוג את הבלש והן מלאות הומור טוויני. לא בתליה ולא בטביעה, רק בשריפת גופו ,כי הבלש הוא עדיין בעל כמה נשמות ואם גופו לא יישרף הוא יחזור מן המתים. סופו של דבר מגיע השריף האמיץ על סוסו האציל ומציל את שרלוק מזעם ההמון .

אבי גולדברג  אוקטובר 2018