לך הביתה צַ'ארְלִי
פברואר 2025
בבילון
בערב השנה החדשה צפינו שוב בזמנים מודרניים, סרטו האילם משנת 1936 של צ'ארלי צ'פלין, אגדת הקולנוע. מסך רחב באולם בן חמש מאות מושבים, ובליווי מוזיקלי של תזמורת פילהרמונית על פי התווים המקוריים של סרט הראינוע. הבבילון, אולם הקולנוע בו הוקרן הסרט, הוא מוסד ותיק בברלין, ומזכיר לי את ימי הקולנוע הגדולים של תל אביב, את קולנוע עדן הזקן, את המבנה הנישא של קולנוע מוגרבי, ואת ארמון דוד. בית הקולנוע נמצא בכיכר רוזה לוקסמבורג מאז 1928, מול תיאטרון העם, ונבנה בסגנון האדריכלות החדשה של רפובליקת ויימאר. בעברו ארח גם את פסטיבל ברלין ומתמחה בהעלאת המיטב מעידן הסרט האילם, הקולנוע הגרמני לתקופותיו, והקולנוע העולמי . בימים אלה מועלית סדרה "תקומה מהריסות" סרטים שהופקו מיד לאחר מלחמת העולם השניה.
מתוך תכניית סרטי פברואר בבילון ברלין: פרשת בלום
ביניהם הסרט משנת 1948,פרשת בלום, שנוצר במזרח גרמניה [הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית], מסתמך על פרשיית רצח ומשפט מ1926 שהתרחשה בעיר מגדבורג. הסרט מבוסס על משפט "האס-קולינג" משנת 1926-27 בו הואשם התעשיין היהודי רודולף האס ברצח, הסרט עומד הקשר בין מערכת המשפט הגרמנית לאנטישמיות ופשיזם בגרמניה שלפני המלחמה וההקשר ההיסטורי לעליית הנאציזם.
ד"ר בלום,[בסרט] תעשיין יהודי, מואשם ברצח שלא ביצע. גם כאשר זהותו של הרוצח האמיתי נחשפת, מתעקשת התביעה ואינה מוכנה להצהיר על חפותו של בלום. הסרט נוצר בעידן הפוסט נאצי במטרה להציג את האנטישמיות השזורה בלאומיות השמרנית בגרמניה לפני עליית היטלר לשלטון. הסרט הוא מסמך היסטורי חשוב והקרנתו בימים אלה חשובה במיוחד בברלין הנסחפת אחרי אנטישמיות בתחפושת של רטוריקה איסלמית אנטי ציונית כוזבת.
מקארתיזם, גירוש והגירה.
ב 1952 נאסר על היחפן שהפך למלך הקולנוע, לשוב לארצות הברית בה חי ויצר במשך ארבעים שנה. רשות ההגירה בארה"ב טרקה את הדלת בפני צ'פלין. התנאי שהציב התובע הכללי של ארה"ב לשובו של צ'פלין לביתו בהוליווד, היה חקירה במשרדי שירות ההגירה.
אז כהיום, רוחו הפרנואידית של סנטור מקארתי שבה לרחף מעל אמריקה. הממשל החדש רואה בכל מקום צורך לסלק ולפעול נגד הdeep state" ", אם לא קומוניסטים של המאה שעברה, אז סתם "אויבי העם", הנלחמים באסון אקולוגי המתקרב - תומכי השימוש בחיסונים כנגד מגיפות - בזכות הנשים להפלות, ובנשואים חד מיניים. צ'פלין היה אזרח בריטי, והבין כאומנים רבים באותה תקופה שהואשמו כי הם נגועים ב"קומוניזם", כי אינו רצוי באמריקה : "לא הייתי חוזר לשם אפילו אם ישוע המשיח היה הנשיא".
לאחר הקרנת הבכורה המוצלחת של סרטו אורות הבמה בלונדון התיישב בvevey , שווייץ, שם חי עד מותו בשנת 1977
לטריזם, אוונגרד,
לאחר הקרנת הסרט "אורות הבמה" בלונדון והכבוד שחלקה לו אליזבת מלכת אנגליה, נועד הסרט להקרנה גם בצרפת. מסיבת עיתונאים נערכה במלון ריץ לכבוד צ'ארלי צ'פלין. את השמחה שיבשו קומץ צעירים שהשתייכו לתנועת האוונגארד - letterism - החלוץ המהפכני התורני, הממשיכה והיורשת לרעיונות הדאדא והסוריאליזם . מייסד התנועה, היה פליט יהודי צעיר מבוקרשט רומניה, איזידור גולדשטיין, ששרד את המלחמה והגיע לפריז ב1946.
כרזת הסרט אורות הבמה
מקור ויקיפדיה
https://youtu.be/Tlnm61jZU4c קישור למוזיקה הנפלאה מהסרט
כריכת הספר הביוגרפי "המוזרים והקסומים של איזידור איזו"
מאת פרופסור אנדריו הוסי בהוצאת אוניברסיטת שיקגו
הצעיר הכאריזמטי יפה תואר, שינה את שמו לאיזידור איזו והפך לדמות בולטת בסצנת האוונגרד הפריזאית, לצדם של טריסטן צארה [היהודי הרומני שייסד את תנועת הדאדא בתום מלחמת העולם הראשונה] ואנדרה ברטון ממייסדי תנועת הסוריאליזם .
איזו רצה לבדל את עצמו מקודמיו. על השירה לדעתו לעבור שינוי רדיקלי: מעבר לשלב בו המרכיבים הצורניים, האותיות, סמלים ויזואליים וצלילים אקוסטיים נטולי תוכן סמנטי יהיו במרכז האומנות.
זה היה לגביו שלב הפירוק החדש לאחר תנועת "האנטי אומנות" של מרסל דושן וחבריו.
ה"צעירים הזועמים" של איזידור איזו השתלחו גם בכול מה שהריח כהצלחה ומסחור האומנות, הערצת סלבריטיס, בינוניות, פרסומת, ויחסי ציבור.
מכתב המחאה שפרסמו כוון נגד מסיבת העיתונאים וההתקבלות של צ'ארלי צ'פלין וסרטו המאוחר אורות הבמה, התגרות גסה באומן הוותיק שגלה מארצות הברית על כורחו בשל דעותיו.
המכתב הפומבי 'לא עוד רגליים שטוחות' [רמז להליכתו של דמות הנווד שגילם צ'פלין], היה עמוס בביטויים ארסיים, שכוונו להצלחה של צ'פלין שהפך לדעתם, לאמן שבע והפך עורו ממגן הנדכאים לבורגני רודף כבוד.
" היו ימים בהם הקולנוע היה זקוק לכשרונך. הענקת לקולנוע את כשרונך – ויצרת את הטובים בסרטים, מכיוון שטענת שאתה עומד לצדם של החלשים והמדוכאים. לתקוף אותך אז, היה כמו לתקוף את החלשים והמדוכאים עצמם. אבל כבר אז, היו שהבחינו שמקל ההליכה הגמיש שלך, מקלו של הנווד, הסתיר את האלה של שוטר המקוף המסייר בלילות".
או: "לך לישון, פשיסט, מתחכך בחברה הגבוהה, ברדיפת עוד כסף וכבוד (בראבו על ההתרפסות לפני המלכה הקטנה אליזבת)."
" כשתמות בקרוב, אנו מבטיחים לך הלוויה מפוארת . מי ייתן והסרט האחרון [אורות הבמה] יהיה גם סרטך האחרון . זרקורי הבמה המיסו את איפור הפנטומימאי המבריק שלך, ומה שנותר עכשיו הוא זקן שכיר חרב. לך הביתה, מר צ'פלין."
איזידור איזו 1951 פאריז
Isou in his film Traité de bave et d'éternité (1951)
המקור לציטוטים מתוך מכתב הלטריסטים לצ'פלין : אתר
NOT BORED! Info@notbored.org