הוצאת עם עובד ממשיכה במפעל היפה של הוצאת סדרת תרגומי ספריו של הסופר הבלגי ,"אביו" של המפקח מגרה, מפקח המשטרה שעלילותיו תורגמו לעשרות שפות ועובדו לסרטים וסדרות טלוויזיה . אך סימנון הוא גם היוצר של נובלות מרתקות, הנושאות אופי משלהן ומיוחדות בהתמקדותן בפן הפסיכולוגי של הגיבור. כמו ספרים קודמים בסדרה ,זוכה הספר הנוכחי אף הוא בתרגום משובח של רמה איילון, הנכנסת לנעליו הגדולות של יהושע קנז שהחל בתרגומי הסדרה, ועריכה והערות שוליים ענייניות. תחת הכותרת "השען מאוורטון " מכונסות שתי נובלות מרתקות, שנכתבו על ידי הסופר בעת שהותו בארצות הברית בשנות הארבעים ותחילת שנות החמישים של המאה שעברה. הראשונה היא "רוחות הרפאים של הכובען" והשנייה כאמור, "השען מאוורטון" ,על שמו נקרא הספר .
כבר משמן של הנובלות עולה שהעלילות נסבות אודות שני גברים בעלי מקצועות אפרוריים: כובען ושען בהתאמה. השען הצרפתי מתגורר בעיר הנמל לה רושל שבדרום מערב צרפת והשען מתגורר בעת התרחשות העלילה בעיירה הזעירה אוורטון [שם מומצא כנראה של עיירה מצפון לעיר ניו יורק ] לא הרחק מפוקיפסי והורטונוויל . אבל המיקום הנידח לכאורה של ההתרחשויות, בניגוד למיקום של רוב ספרי המפקח מגרה בפריז הבירה הסואנת, אינו פוגם כלל במתח ובאיכות העלילה. להיפך לעיר הנמל הצרפתית ,לה רושל תפקיד נכבד בסיפור וכן הבחירה של העיירה הסתמית בארצות הברית ממלא תפקיד בסיפורו של השען כפי שיובהר בהמשך.
רוחות הרפאים של הכובען: הפסיכו הצרפתי.
חייו הסוערים של סימנון מביאים אותו במחצית שנות הארבעים של המאה הקודמת, עם סיום מלחמת העולם השנייה ליבשת האמריקאית, לקנדה וארצות הברית המשמשות אותו כמפלט מאווירת הנקם ועשיית החשבון בחשודים כמשתפי פעולה עם הנאצים, וסימנון שהתגורר בצרפת בשנות הכיבוש נחשד אף הוא בשיתוף פעולה .
סימנון שוהה בארה"ב עשר שנים ומתרכז בכתיבת נובלות שעלילתן מתרחשת בצרפת, בה התגורר שנים רבות קודם לכן וחלקן מתרחשות על רקע הנוף האמריקאי בו התאהב הסופר הבלגי, ובו התגורר כגולה עשיר העובר ממקום למקום בנוחות מרבית, מלווה באשתו ילדו ופילגשו. בין היצירות מאותה תקופה שהתרחשותן בארה"ב ושתורגמו עד כה לעברית "מותה של בל" "זר בעיר", "האחים רוקו" .
הגשר המחבר את לה רושל לאי רה
שנות השלושים של המאה העשרים היו שנים רעות שלאחר המשבר הפיננסי הגדול שסחף את העולם כולו, ודחף תנועות פוליטיות קיצוניות אל קדמת הבמה. הפשיזם והנאציזם שעלו בשנים שהובילו למלחמת העולם השנייה. עבור סימנון היו אלו שנים של פריחה. הוא נהנה מפרי כתיבתו והתגורר בעיר הנמל לה רושל ובסביבתה, והיא שימשה רקע לעשרות ספרים שכתב ושעלילתם מתרחשת באזור זה. סימנון היה אורח קבוע ב’קפה דה לה פה’, במרכז העיר, ושם פגש, הכיר, והתיידד עם תושביה, ורקם מההיכרויות הללו את העלילות ואת הדמויות הממלאות את ספריו.
העיר לה רושל היא עיר עתיקה, שחלק ניכר ממנה ובכלל זה בנייני המגורים העתיקים, כמו זה שבו מתגורר הכובען, השתמרו מאות בשנים, על אף התלאות שעברה העיר לאורך תולדותיה. לה רושל הייתה עיר נמל מבוצרת חשובה, ושימשה כמקום מגורים למיעוט ההוגנוטי, הזרם הפרוטסטנטי הצרפתי. עם התגברות השסע בחברה הצרפתית, ומלחמת החורמה שהכריזו הכנסייה הקתולית והמלוכה הצרפתית כנגד ההוגנוטים, בניסיון אכזרי לברא אותם מהארץ, שמשה לה רושל עיר מקלט ומגן. המצור עליה, שהוטל על ידי המלכות הקתולית במאה השבע עשרה, נמשך ארבעה עשר חודשים עד לכניעתה. העיר נמצאת בחבל ארץ הנקרא וונדה, שתושביו המרדניים נאבקו במשך שנים במהפכנים של 1789, וסייעו למלוכנים, שנעזרו באנגלים שעל החוף שמנגד, עד דיכוי שרידי האצולה לחלוטין. ניתוקה של צרפת מהסחר עם אנגליה בתקופת המלחמות הנפולאוניות, גרם לעיר לרדת מגדולתה. בעת החדשה, הוחזקה העיר על ידי הצי הגרמני כנמל צוללות במלחמת העולם השנייה.
ביקרתי במקום המקסים הזה לפני שנים רבות וזיכרונותיי מהמבנים הישנים, מהנמל הקטן, מהאי רה המחובר בגשר לעיר, מהחנויות הקטנות שעדיין פועלות בעידן המרכולים בסמטאות המרוצפות באבנים, תואמים את המתואר בספריו של סימנון.
האופי הבורגני המיוחד של עיר נמל קטנה לא השתנה. מר לאבה, גיבור הסיפור, בוחר לנטוש את לימודיו באוניברסיטה, להמשיך במסורת אביו, ולהחזיק בחנות הכובען שלו. על אף שבחירה זו תמוהה, הוא אינו נותן לעצמו בעת קבלת ההחלטה דין וחשבון על מהותה. אולם בחירת המקצוע הטריביאלי בעיר קטנה, שבה מעמדות מסומנים על ידי עושר ישן או מקצוע נרכש, יש להם השלכה על מעמדו החברתי. לאבה החוזר לעירו, נושא לאישה צעירה מקומית, רק בכדי לרצות את אמו. חייו מתנהלים בשקט לכאורה בדירת מגוריו שמעל החנות. ברבות הימים, הופכת אשתו לנכה שופעת מרירות וטינה כלפי כל, ומר לאבה נאלץ לרצות את כל גחמותיה, עד לנקודת השבר בה הוא מחליט לשים קץ לייסוריו. זוהי נקודת המפנה בחייו של הכובען שפל הרוח, הוותרן, מי שמכפיף רצונו לרצון אשתו הרודה בו. מנקודה זו מתחוור לכובען השקט כי קבלת ההחלטות בחייו עד כה היא סדרה משפילה של ויתורים והדחקות.
בית סימנון [לה רושל La Richardière]
התפנית במהלך חייו של הכובען השקט הופכת לסערה שאין לעצרה עד לסיום הטראגי. מר לאבה הופך לרוצח סידרתי של נשים, תוך שהסיפור העשוי היטב חושף את המניע להתנהגותו זו : הטינה הכבושה שאותה פיתח למין הנשי, מאז התנסותו ביחסי מין לראשונה, וחלוף במעלליו עם גברת הבית אצלה הוא מתגורר כסטודנט, המתגלה כנימפומנית חסרת גבולות, מעצבים אצל הצעיר שנאה עמוקה פתולוגית, אמנם כבושה ונסתרת, אך בהתפרצותה היא מכלה את חייהן של נשים רבות. תודעת הכובען, שהוא רוצח סדרתי, מאלפת. הוא אינו חש בכך שמעשיו הפליליים הם תוצאה של מצבו הפסיכוטי. בדין וחשבון אותו הוא נותן לעצמו בתודעתו המעוותת, הוא אינו עומד כלל על חומרת מעשיו.
הדיסוננס בין האזרח הבורגני, בעל החנות, שפל הרוח, בעל סדר היום הקבוע, יליד לה רושל שבחר לחיות בה, בין ידידיו מנוער, מסתיר את הפסיכופט, שההתפרצות שלו לכלל מעשי רצח אינה צפויה לחלוטין. מהלך החיים הקבועים מראש בהם בוחר הכובען, כלומר המשך העיסוק בחנות הישנה ברחוב מסחרי שירד מגדולתו, המגורים בבית הוריו, השמירה הקפדנית על לוח זמנים לפתיחת החנות, ליציאה לקנות את היומון, שעת בין הערביים שבה הוא מתרועע בבית הקפה למשחק קלפים ושתיית כוסית עם אותם ידידים, הם המסגרת הנוקשה המעניקה לו את הקביים לחיים של הדחקת ההשפלה, עד להתפרצות.
לה רושל היא העיר השלווה, הבורגנית, בעלת הסדרים החברתיים הקבועים והמקובעים, וריבוד חברתי ברור, שבו המעמד החברתי הזעיר בורגני מעניק לכאורה מגן לכובען. עיר הולדתו של הכובען, סחופת רוחות הים, משמשת היטב את העלילה הדרמטית, המתפרצת מתוך המסגרת העתיקה, האורבניות הקפואה לכאורה של עיר מנמנמת, ההופכת באחת לעיר רדופת פחדים מפני רוצח סדרתי המפר את שלוותה.
café de la paix La Rochelle
לה רושל
בסרט המופת “פסיכו” של היצ’קוק משנת 1960, המבוסס על ספרו של רוברט בלוך, יש סצנה שבה מתגלה במרתף ביתו של נורמן, הפסיכופט בעל האישיות המפוצלת, אמו המפוחלצת. הכובען מלה רושל מחזיק ליד חלון חדרה של אשתו את עגלת הנכים שלה, ומציב עליה אימום, בכדי ליצור רושם למי שמתבונן בחלון ביתו, שהיא חיה, וכך מסתיר את הרצח שביצע. הסרט פסיכו העלה לראשונה בקולנוע את התמה של הרוצח הסדרתי. סימנון, שספרו נכתב כבר בשנת 1948, העלה את הרוצח הסדרתי, כמופע חברתי אפשרי, בלב החברה הבורגנית בערי השדה בצרפת.
העיר לה רושל כיבדה את הסופר ג’ורג’ סימנון וקראה רציף על שמו.
עוד על השען מאוורטון ברשימה הבאה: אמריקה של סימנון