פרנק ל. באום
מידי התקרב שנה לקיצה, כשהימים קצרים והלילות ארוכים, מאירות החנוכיות את חשכת ליל היהודים ונוריות עצי אשוח מאירות את בתי הנוצרים. את שמחת החג חוגגים בני משה הקטנים בדמי חנוכה וילדי ישוע במתנות סנטה קלאוס מתחת לעץ האשוח. בעבר הצעתי כבר למנות את סנטה קלאוס כשר מתנות על מנת להסדיר את הנושא במאמר באתר ג'וקופוסט.
אם הממלכה הקסומה שיצר קרול לואיס לאליס נמצאת אי שם באי הערפילי אנגליה ופינוקיו ,בול העץ שהנפיש קולודי ,משוטט בין כפרי איטליה והנזל וגרטל מאבדים דרכם בהרי ההרץ בגרמניה של האחים גרים, הרי את ארץ עוץ של דורותי אפשר למצוא בקנזס ארצות הברית. בספרו "הקוסם מארץ עוץ" הצליח ל.פרנק באום להעתיק את ממלכות הקסם של הילדות, את המוטיבים של הספרות האירופאית המבוססת על מיתולוגיות הצפוניות של יצורי יער ,קוסמים ומזיקים , אל ארצות הברית בקורפוס הסיפורים והספרים שכתב .
מאה שנים חלפו מאז הסתלקותו של הסופר האמריקאי שברא את ארץ עוץ ,את הקוסם ,את טוטו הכלב ואת איש הפח והאריה הפחדן. הקוסם מארץ עוץ ושלוש עשרה ספרי ההמשך היו לרבי מכר בארצות הברית בעשור הראשון של המאה העשרים, והיו להיט עולמי עם הקרנת הסרט שנים לאחר מכן .
בדור שלפני אמזון ועלי באבא נחשב סנטה קלאוס למקור המתנות לילדי העולם.
את ניכוסו של סנטה קלאוס כחלק מהתרבות האמריקאית אפשר לזקוף בין היתר לזכותו של פרנק ל. באום.
באום הפורה יצר לסנטה קלאוס את ממלכת האגדה הנוצרית בארצות הברית. בספרו משנת 1902 "חייו והרפתקאותיו של סנטה קלאוס" הוא הקים עולם דמיוני מושלם שורץ בפיות וגמדי יער וכמובן איילי הצפון רתומים למרכבתו של הקשיש הזקן המחלק מתנות לילדי העולם בחשאי ,אליהו הנביא של הנצרות, בגרביים גדושי הפתעות תחת עץ האשוח.
הספר וסדרת הספורים הקצרים שגיבורם הוא סנטה קלאוס היו אף הם לרבי מכר מיד עם הופעתם ומתקיימים כנכס צאן ברזל של ספרות הילדים.
לקראת יום הולדתו ה 2019 של ישוע שנולד בבית לחם סמוך לירושלים ,הוא היום בו מגיח סנטה קלאוס ארך הזקן במצנפת אדומה כשמזחלתו גדושה במתנות, מובא אחד מספורי סנטה קלאוס מאת ל. פרנק באום .
סנטה קלאוס החטוף
פרנק ל. באום
תרגום אבי גולדברג
סנטה קלאוס גר בעמק הצוחק, שם מתנוססת לה טירתו רחבת הידיים ,ובה מיוצרים צעצועיו. הפועלים שלו נבחרו מבין הרילים ,הקנוקים ,הפיקסים והפיות*, הגרים עמו, וכל אחד מהם שקוע במלאכתו מתחילת השנה ועד סופה. העמק קרוי העמק הצוחק באשר הכל מאושרים בו ושמחים. המעיין מצחקק לעצמו בעוד מימיו מתיזים צוהלים בין גדות ירוקות ,הרוח שורקת בשמחה בצמרות העצים ,קרני השמש מרקדות באווריריות מעל משטחי העשב הרך, והסיגליות ופרחי הבר מתבוננים ממחבואם הירוק אל על בחיוך. כדי לצחוק צריך להיות מאושר וכדי להיות מאושר צריך להרגיש סיפוק .וברחבי העמק של סנטה קלאוס שביעות הרצון שולטת.
מעברו האחד של העמק המחייך ,השוכן לבטח , נמצא יער בורזי האימתני ומעברו השני נישא הר ענק ובו שוכנות מערות השדים . אפשר היה לחשוב שלסבא סנטה קלאוס הטוב ,המקדיש את ימיו כדי להסב אושר לילדים, לא יהיו אויבים על פני הארץ. ואמנם במשך זמן רב הוא הוקף באהבה בכל אשר יפנה. אלא שהשדים המתגוררים במערות שבהר ,פתחו כלפיו שנאה ,שהלכה וגדלה ,וכל זאת בשל סיבה אחת פשוטה – הוא גורם אושר לילדים.
חמש מערות שדים חצובות בהר. שביל רחב מוביל מעלה אל המערה הראשונה ,המערה שכניסתה קשתית ומעוצבת בתחתית ההר, מפתה ביופייה . במערה זו גר שד האנוכיות . מאחורי מערה זו נמצאת מערה נוספת בה מתגורר שד הקנאה. מערתו של שד השנאה היא הבאה ,ודרכה מגיעים אל שד הרשעות-המתגורר במערה חשוכה ומפחידה בלב ההר. אינני יודע מה משתרע מעבר למקום זה. אחדים אומרים שמעבר למערה קיימת דרך חתחתים שנופלים ממנה לאבדון ומוות, וכנראה שיש אמת בשמועות אלו. בכל אופן מכל אחת מארבעת המערות הללו יש פתח למנהרה צרה המוליכה אל המערה החמישית-מערה נעימה בה שוכן שד החרטה. הדרכים הסלעיות של המעברים הללו נשחקו ממדרך רגלי החולפים בהם ,ואני מניח שרבים מהם שחלפו במערות השדים עברו דרך המנהרה הצרה אל המקלט של שד החרטה, עליו מספרים שהוא אמור להיות ברנש נעים, המאפשר בסופו של דבר להגיח החוצה מפשפש קטן אל אוויר העולם ולאור השמש.
ובכן ,אותם שדי המערות ,הגיעו למסקנה כי יש די עילות בכדי לתעב את סנטה קלאוס והחליטו לכנס ישיבה כדי לדון בעניין.
"אני ממש נעשה בודד " אמר שד האנוכיות "מכיוון שסנטה קלאוס מחלק מתנות כה יפות לילדים בחג המולד עד שהם הופכים לשמחים ונדיבים ,על פי הדוגמא שהוא מנחיל להם ולכן הם מתרחקים ממערתי. "גם לי בעיה דומה " החרה אחריו שד הקנאה, "הקטנים נראם די שמחים עם סנטה קלאוס ,ויש רק מעטים שאולי אצליח לשדל להפוך לקנאים " "וזה משליך גם עלי !" הצהיר שד השנאה "מכיוון שאם אף ילד לא יבוא ולא יחלוף דרך מערות שדי האנוכיות והקנאה ,איש לא יגיע בסופו של דבר למערתי"
"או לשלי " הצטרף שד הרשעות. "ובאשר אלי, אם איש לא יעבור אצלכם ,ברור שאף אחד מהילדים לא יגיע אלי ואני אשאר בבדידותי כמוכם"
"והכל בגלל האיש הזה שכולם מכנים אותו סנטה קלאוס! התלונן שד הקנאה. "הוא בפשטות הורס את העסק שלנו ,ויש לעשות משהו באופן מידי" לכך כולם הסכימו.
אך מה ניתן לעשות, זו כבר הייתה בעיה שקשה היה יותר להסכים לגביה. הם ידעו כי סנטה קלאוס עובד במשך כל השנה בטירה שלו בעמק הצוחק ,מכין את המתנות אותן יחלק בחג המולד . בתחילה החליטו לנסות לפתות אותו להגיע לאחת ממערותיהם, ואז להעביר אותו בשביל החתחתים המוביל לאובדן. ביום המחרת ,בעוד סנטה קלאוס עסוק במלאכתו ,מוקף בעוזריו הקטנים , בא אליו שד האנוכיות ואמר:" הצעצועים שאתה מכין כה יפים מדוע אינך שומר אותם עבור עצמך?, לא חבל לחלק אותם לילדים הרעשנים ולילדות המעצבנות ,ששוברים אותם בתוך זמן קצר?"
"שטויות "קרא הזקן עיניו הבהירות ממצמצות בשמחה כשהוא פונה אל עבר השד המפתה. "הבנים והבנות לעולם אינם כה רעשנים או מעצבנים לאחר שהם מקבלים את המתנות ,ואם אני יכול לעשות אותם מאושרים ליום אחד בשנה אני די מרוצה מכך"
לשמע הדברים האלה חזר שד האנוכיות אל השדים האחרים שחיכו לו במערותיהם ואמר : " נכשלתי, סנטה קלאוס אינו איש אנוכי"
למחרת היום ביקר שד הקנאה את סנטה קלאוס ואמר לו: "חנויות הצעצועים מלאות במשחקים וצעצועים לא פחות יפים מאלה שאתה מייצר, לא חבל שבכך הם יכשילו את הצעצועים שאתה מייצר? הם מייצרים צעצועים במכונות במהירות רבה יותר מאשר אתה מייצר אותם בעבודת כפיים, והם מוכרים אותם תמורת כסף ,בעוד אתה לא מקבל דבר בתמורת לעבודתך"
אבל סנטה קלאוס סרב לקנא בחנויות הצעצועים. "אני יכול לתת מתנה לקטנטנים רק פעם אחת בשנה –בחג המולד " השיב "הילדים כה רבים ואני יחיד .אבל עבודתי היא עבודת אהבה וטוב לב, הייתי בוש לקבל תמורה עבור מתנותי הצנועות. אבל במשך כל השנה צריך לשעשע את הילדים בדרך כל שהיא ,ואז חנויות הצעצועים הן שמביאות שמחה לידידי הקטנים . אני אוהב את חנויות הצעצועים ושמח כשהן משגשגות".
"למרות הכישלון השני ,שד השנאה חשב שהוא יכול להשפיע על סנטה קלאוס . כך שלמחרת היום הוא נכנס לבית המלאכה ההומה ואמר: "בוקר טוב סנטה! יש לי בשורות רעות עבורך"
"אז הסתלק מכאן בחור טוב " השיב לו סנטה קלאוס "בשורות רעות הן משהו שיש לשמור בסוד ולא לגלותן" " אינך יכול להתעלם מהן ," הצהיר השד "מכיוון שבעולם יש רבים וטובים שאינם מאמינים בסנטה קלאוס ,ואותם אתה חייב לשנוא מאוד ,מכיוון שהם שופטים אותך לרעה בטעות "
"קש וגבבה" הרים סנטה את קולו.
"וישנם רבים המתנגדים לכך שאתה מכין צעצועים לילדים הם מזלזלים בך ומכנים אותך זקן טיפש וקשקשן! אתה צודק בכך שאתה שונא אותם ,את המשמיצים האלה ועליך לנקום בהם על ההשמצות הללו" "אבל אינני שונא אותם!" אמר סנטה קלאוס
" אנשים אלה אינם גורמים לנזק, הם פשוט גורמים לעצמם ולילדיהם סבל ,מסכנים שכמותם!" הייתי מעדיף לעזור להם תמיד מאשר לפגוע בהם".
ואכן השדים לא הצליחו לפתות את סנטה קלאוס בשום צורה ואופן. להיפך ,הוא היה פיקח והבין שהמזימה שלהם שבשלה באו לבקרו הייתה לגרום רק כאב וצרות. וצחוקו העליז גרש את הרעים והראה להם את הטיפשות שבמזימה שרקחו. אז הם החליטו לנטוש את דרכי הנועם ולפעול בכוח.
ידוע לכל שכל רע לא יאונה לסנטה קלאוס כל עוד הוא נמצא בעמק הצוחק, כי הפיות הרילים והקנוקים כולם מגינים עליו. אלא שפעם בשנה בערב חג המולד הוא מוליך את המזחלה הרתומה לאיילי הצפון שלו לעולם הגדול. מוביל ערימה גדולה של צעצועים ומתנות לילדים, וזהו הזמן שלאויביו יש הזדמנות לפגוע בו ,אז השדים הכינו את תכניתם לפגוע בו לערב חג המולד.
הירח זרח גדול וזוהר בשמיים ,והשלג רבץ פריך ונוצץ על האדמה כשסנטה קלאוס הניף את השוט ודהר מהעמק הצוחק אל העולם הגדול .המזחלה המרווחת הייתה גדושה בשקים ענקיים ובהם צעצועים ומתנות ,ובעוד האיילים שעטו קדימה ,סנטה קלאוס החביב שלנו שרק ,וצחק ושר שירים כולו עליז. מכיוון שמכל הימים בחייו השמחים היה זה היום השמח ביותר –היום בו העניק את האוצרות שייצר בבית המלאכה שלו לילדים הקטנים.
הוא ידע שיהיה זה לילה עמוס עבורו. בעודו שורק וצועק ומנופף בשוט ,הוא העלה בדמיונו את כל הערים ובתי הכפר והחוות בהם ציפו לבואו, ותאר לעצמו שיש באמתחתו די מתנות בכדי לשוטט בעולם ולתת לכל ילד את מבוקשו .איילי הצפון ידעו היטב מה מצפים מהם, ודהרו במהירות כך שנראה היה כי רגליהם אינן דורכות כלל בשלג שכיסה את הדרך.
לפתע אירע דבר מוזר ,חבל התנופף באוויר לאור הירח ולולאתו הרחבה נכרכה בחזקה מסביב לגופו וזרועותיו של סנטה קלאוס. לפני שיכול היה להתנגד או אפילו לצעוק הוא נמשך ממושבו על המזחלת ונפל כשראשו שוקע בשלג .בעוד האיילים ממשיכים בדהרתם מושכים אחריהם את מטען המתנות מתרחקים ונעלמים הרחק משם.
האירוע המפתיע בלבל את סנטה קלאוס הזקן לרגע, וכשהתאושש הוא מצא את עצמו נגרר על ידי השדים הזדוניים על השלג קשור בחבלים .ואז הם נשאו את סנטה קלאוס אל ההר ,וכשהגיעו זרקו אותו למערה סודית וכבלו אותו לסלע על מנת שלא יוכל להימלט.
"הא הא !"צחקו השדים ,משפשפים את כפות ידיהם בהנאה, אכזרית, "מה יעשו הילדים עכשיו?" איך הם יצרחו וישתוללו כשיתברר להם שאין מתנות חבויות בגרביהם תחת עץ חג המולד. ואיזה עונשים יטילו עליהם ההורים ,ואיך הם ינהרו אל המערות שלנו למערת האנוכיות, הרשעות ,הקנאה והשנאה! פעלנו בחכמה ,אנו שדי המערות!"
אלא שבדרך מקרה בערב חג המולד הזה סנטה קלאוס לקח עמו במזחלת את נאטר הריל, את פטר הקנוק ואת קלייטר הפיקסי, ופי קטן בשם וויסק- ארבעת עוזריו הנאמנים. הוא מצא את היצורים הקטנים הללו יעילים מאוד בעת חלוקת המתנות לילדים, וכשאדונם נגרר לפתע מהמזחלת, הם היו מכורבלים מתחת למושב מוגנים מהקור ומהרוח.
למשך זמן כלשהו לא היו בני האלמוות הזעירים מודעים לחטיפה של סנטה קלאוס, אך לאחר זמן כשלא שמעו יותר את קולו הרועם העליז ,באשר אדונם נהג לשיר ולשרוק כל הדרך ,הדממה שהשתררה העירה אותם בהבינם שמשהו השתבש. וויסק הקטן הוציא ראשו מתחת למושב והבחין בהעדרו של סנטה קלאוס ואין מי שיכוון את דהרת האיילים.
"וואהו", קרא ,והאיילים האטו את דהרתם בצייתנות ועצרו . פיטר ונאטר וקילטר קפצו על המושב והביטו אחורה על הדרך שבה חלפה המזחלת. אך סנטה קלאוס נשאר מאחור במרחק של מיילים רבים. מה נעשה ?" שאל וויסק בהתרגשות, העליצות נעלמת מפניו עקב הצרה הגדולה אליה נקלעו.
"עלינו לשוב על אחורינו ולחפש את אדוננו "אמר נאטר הריל ,שחשב ודיבר במאמץ גדול.
"לא ולא !" טען פיטר הקנוק, שלמרות כעסו וזעפו, אפשר תמיד לסמוך על שיקול דעתו בעת חרום. "אם נתמהמה ,או נשוב על עקבינו ,לא יוותר לנו זמן לחלק את המתנות לילדים בטרם יפציע השחר ,וזה יצער את סנטה קלאוס יותר מכול"
"בטוח שיצורים נתעבים חטפו אותו" הוסיף קילטר במחשבה "ומטרתם היא בוודאות לגרום לכך שהילדים יתאכזבו. ועל כן משימתנו הראשונה היא לחלק את המתנות בקפדנות כאילו סנטה קלאוס נמצא כאן. לאחר מכן נוכל לחפש אותו ולשחררו"
זה נשמע כעצה הגיונית וטובה שכולם הסכימו לאמץ. פיטר הקנוק קרא לאיילים ,והחיות הנאמנות שוב יצאו לדרכם זנקו קדימה ודהרו על פני גבעות ועמקים ,דרך יערות ומישורים, עד שהגיעו לבתים בהם נמו הילדים חולמים על המתנות היפות שימצאו למחרת בבוקר חג המולד.
בני האלמוות הקטנים יצאו לבצע את המשימה הקשה, למרות שסייעו בעבר לסנטה קלאוס ברבים ממסעותיו ,אדונם הוא זה שהנחה אותם והדריך אותם. אבל עכשיו היה עליהם לחלק את הצעצועים על פי שיקול דעתם ,והם לא הבינו את רצונות הילדים כה טוב כפי שסנטה הזקן הבין. לכן לא פלא שהם בצעו כמה טעויות מצחיקות. ממי בראון ,שרצתה בובה ,קבלה במקומה תוף,ותוף אין חפץ בו לילדה שאוהבת בובות .וצ'רלי סמית ,שאהב לשוטט ולשחק בחוץ ,ושביקש ערדלי גומי חדשים, כדי לשמור את כפות רגליו יבשות, קיבל קופסת רקמה מלאה בחוטים צבעוניים וסיכות ,דבר שקומם אותו עד כדי כך שללא מחשבה כינה את סנטה קלאוס נוכל.
והיו עוד כאלה טעויות ,השדים היו מצליחים במזימתם הנואלת והיו מצליחים לגרום צער לילדים. אלא שהחברים הקטנים של סנטה קלאוס עמלו בנאמנות ובחכמה למלא את רצון אדונם ובצעו פחות טעויות מאשר היה צפוי בנסיבות בלתי צפויות שכאלה.
ולמרות שהם עבדו בזריזות ככל הניתן, היום החל להפציע לפני שהצעצועים ושאר המתנות כולן חולקו, כך שלראשונה מזה שנים רבות פסעו האיילים חזרה לעמק הצוחק ,בשעה מאוחרת יותר משהיו רגילים בעבר. לאחר שהובילו את האיילים לאורוותם, החלו החברה' הקטנים לחשוב כיצד לשחרר את אדונם. והם הבינו שעליהם לגלות ,קודם לכך ,מה קרה לו והיכן הוא נמצא. אז וויקס הפי טס אל הביתן של מלכת הפיות ,שהיה בלב יער בוזי ,וכשהגיע לשם ,לא לקח לו זמן רב כדי להבין מה קרה וכיצד השדים הזדוניים חטפו את סנטה קלאוס כדי למנוע ממנו לחלק את המתנות. מלכת הפיות הבטיחה לו את עזרתה ,ואז מחוזק על ידי התמיכה החשובה שקיבל ,טס חזרה למקום שנאטר ופיטר וקילטר המתינו לו ,וארבעתם התייעצו והכינו תכניות להציל את אדונם מאויביו.
יש לשער שסנטה קלאוס לא היה כה עליז במהלך ליל שביו, אף על פי שהיה בטוח בשיקול הדעת של חבריו הקטנים ,לא יכול היה להימנע ממידה קטנה של דאגה, ומבע מודאג חלף בעיניו הנדיבות ,כשחשב על האכזבות שיכולות להיות מנת חלקם של הילדים הקטנים . והשדים ששמרו עליו בתורנות ,אחד לאחר רעהו, לא החמיצו את ההזדמנות מידי פעם לקנטר אותו במילים מבזות על חוסר האונים שבו הוא מצוי. כשעלה השחר של יום חג המולד, שמר שד הרשעות על האסיר ולשונו הייתה ארסית יותר מכל השדים האחרים. "הילדים מתעוררים סנטה!" הוא קרא "הם מתעוררים בכדי למצוא את גרביהם ריקות ! הו הו ! איך הם יריבו ,ויצרחו, וירקעו ברגליהם בכעס! מערותינו ימלאו ילדים מחר ,סנטה הזקן! היה סמוך ובטוח שמערותינו יהיו מלאות בילדים".
למשמע ההקנטה וההקנטות האחרות לא השיב סנטה קלאוס דבר. לאמיתו של דבר הוא היה שרוי במצוקה בשביו ,אלא שרוחו לא נשברה. משנוכח שד הרשעות שסנטה לא מתפתה להשיב להקנטותיו הוא עזב את המערה ושלח אליה את שד החרטה. שד החרטה לא היה מגעיל כיתר חבריו השדים. תווי פניו היו עדינים וקולו רך ונעים.
"חברי השדים אינם בוטחים בי יתר על המידה," אמר שד החרטה בהיכנסו למערה "אבל עתה בוקר ,והרע כבר נעשה, אינך יכול לבקר את הילדים אלא בעוד שנה"
"נכון הדבר" השיב סנטה קלאוס ,כמעט בעליצות. "ערב חג המולד חלף וזו הפעם הראשונה מאז שנים רבות שלא בקרתי אצל הילדים"
"הקטנטנים יהיו מאוכזבים " מלמל השד ,כמעט בחרטה "אבל אין לעשות כבר דבר בעניין זה. צערם של הקטנים יגרום להם בוודאי להיות אנוכיים וקנאים ומלאי שנאה, ואם הם יבואו למערות של השדים היום ,תהיה לי הזדמנות להוליך כמה מהם אל המערה שלי ".
"האם אתה לא מתחרט לפעמים בעצמך?" שאל סנטה בסקרנות.
"ודאי " השיב השד "אפילו עכשיו אני מתחרט שסייעתי לחטוף אותך. אכן כבר מאוחר מידי לתקן את שנעשה ,אבל חרטה ,אתה יודע ,יכולה לבוא רק לאחר שהרע כבר נהגה או נעשה, באשר מלכתחילה אין על מה להתחרט"
"כך הבנתי " אמר סנטה קלאוס "אלה שמונעים את המעשים הרעים אינם צריכים להגיע אל המערה שלך"
"ככלל זה נכון " השיב השד "יחד עם כך ,אתה שמעולם לא בצעת עוול, תבקר אצלי במערה מיד ,ועל מנת שאוכל להוכיח לך את חרטתי המלאה והכנה על חלקי בחטיפתך ,אשחרר אותך ".
הנאום הזה הפתיע מאוד את האסיר ,שבעצם ייצג את מה שמצופה משד החרטה. הברנש פעל מיד בזריזות להתיר את הקשרים ולפתוח את מנעולי השרשראות שכבלו אותו לקיר ,ואז הוביל אותו דרך מנהרה ארוכה עד ששניהם הגיעו למערה של שד החרטה.
"אני מקווה שתסלח לי " ביקש השד אני לא אדם רע מיסודי ,אתה יודע, ומאמין בהשגת הרבה טוב בעולם"
ואז הוא פתח דלת אחורית ואור יום הציף אותם וסנטה נשם את האוויר הצח בתודה.
"איני שומר טינה בליבי " אמר השד בקול מפויס "ואני משוכנע שהעולם היה מקום מדכדך בלעדיך. אז חג מולד שמח ובוקר טוב לך"
במילים אלו הוא יצא החוצה לבוקר הבהיר ורגע לאחר מכן הוא צעד שורק ברכות לעצמו ,בדרכו לביתו בעמק הצוחק . מנגד, צבא עצום צעד על פני השלג בדרכו אל ההר ,מורכב מיצורים מוזרים העולים בדמיון .היו שם אין ספור קנוקים מהיער ,קשוחים ומסוקסים בהופעתם כענפי העצים ביער עליהם היו ממונים. והיו שם רילים מעודנים מהשדות ,כל אחד מהם נושא נס של צמח או פרח עליו הוא מגן. מאחוריהם צעדו טורים של פיקסים ,גנומים ונימפות, ומאחור, אלף פיות יפות מרחפות לאורך תוואי בו צעד ההמון.
הצבא הנפלא הזה הונהג בידי וויסק ,פיטר נאטר וקילטר, אשר כנסו אותו בכדי להציל את סנטה קלאוס משביו ולהעניש את השדים שהעזו להרחיק אותו מהילדים האהובים עליו.
ולמרות שהם נראו כה זכים ושלווים ,בני האלמוות הקטנים היו חמושים בכוחות שהיו נוראים לאלה שהעלו את חמתם. צרה וכאב היו נגרמים לשדים אם צבא אימתני זה של נוקמים היה נתקל בהם.
אבל ראה! מי הולך לעומתם ,דמותו הסמכותית של סנטה קלאוס זקנו מתנופף ברוח בדרכו לפגוש את רעיו הנאמנים. עיניו נוצצות בתענוג מתצוגת הנאמנות ואהבה אותה הוא השרה על ליבות היצורים החזקים ביותר שבנמצא. ובעוד הם מתקבצים סביבו ורוקדים בשמחה על שובו ,הוא הודה להם על התמיכה. אבל את וויסק ,ונאטר ופיטר וקילטר הוא חיבק באהבה. אין טעם לצאת נגד הדמונים "אמר סנטה קלאוס לצבא: "יש להם את מקומם בעולם, ואי אפשר לחסלם, לצערנו".
הפיות והקנוקים והפיקסים והרילים יחדיו ליוו את האיש הטוב אל הטירה, והשאירו אותו שם בחברת עוזריו הנאמנים כדי שיוכל לספר להם את אשר עבר עליו בשבי בלילה.
וויסק כבר יצא לשוטט ברחבי העולם, רואה ואינו נראה, על מנת לראות איך הילדים נהנים משחר יום החג ,וכששב, פיטר סיים לספר לסנטה קלאוס כיצד חילקו את המתנות לילדים. "הצלחנו בצורה יוצאת מן הכלל" סיפר בקול מלא שביעות רצון ,"מכיוון שרק מעטים מהם היו לא מרוצים. אבל ,אסור שלהבא תיפול בשבי, אדוני היקר, מכיוון שלא בטוח שנהיה ברי מזל בפעם הבאה לבצע את המשימה כפי שאתה רוצה.
הוא המשיך וסיפר אודות הטעויות שנעשו בחלוקת המתנות ,עליהן נודע לו רק כשטס הבוקר לבדוק את תגובות הילדים. סנטה קלאוס שלח אתו מייד מגפי גומי לצ'רלי סמית ,ובובה לממי בראון ,כך שאפילו המאוכזבים הללו באו על סיפוקם בסופו של דבר.
ובאשר לשדים המושחתים מהמערות , הם נמלאו בכעס וצער כשהסתבר להם שהחטיפה המתוחכמת של סנטה קלאוס לא הניבה דבר. למעשה ,אף ילד לא הפך באותו חג מולד לאנוכי ,או קנאי ,או מלא שנאה, הסתבר להם שלקדוש של הילדים יש חברים כה רבי כוח ,שזו הייתה שטות להתמודד אתו, והם כבר לעולם לא ניסו להפריע לו במסעותיו בערב חג המולד.
סוף
*קנוקים ,רילים פיקסים פיות ,הם יצורים בני אלמוות השוכניםביער ,נמוכי קומה חלקם מעופף ומקורם בעולם האגדות וסיפורי העם העתיקים.