המשפט כמסטיק או כחוקן
אבי גולדברג
27 בפברואר 2025
בית המשפט המחוזי " עושה שרירים", הודיע לנאשם מספר 1 כי תתקימנה "רק" עוד 14 ישיבות בהן ייחקר רוה"מ בחקירה ראשית......
משפטו של בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל החל ב-24 במאי 2020 והתקיימו בו מאתיים שמונים ישיבות , עד כה, בהן העידו מאה ארבעים עדי תביעה [כך על פי הפרסומים].
חוק סדר הדין הפלילי קובע:
"רציפות המשפט :
כל עוד לא הוחל בגביית ראיות, רשאי בית המשפט מזמן לזמן לדחות את מועד תחילת המשפט או המשכו כפי הצורך; הוחל בגביית הראיות, ימשיך ברציפות יום יום עד גמירא, זולת אם ראה, מטעמים שיירשמו, כי אין כל אפשרות לנהוג כך "
אז אולי באמת משהו טעון תיקון במערכת המשפט? לא באמצעות חוקן* כמובן, אולי החירות שמתיר בית המשפט לצדדים המתדיינים לנהל משפט באורך כל מסכתות התלמוד, בניגוד להוראות חוק סדר הדין הפלילי, הוא עינוי דין לא של הנאשם, אלא של עם שלם, של חברה שסועה הממתינה לסוף פסוק או לפסק דין מה שלא יהיה. שחררו אותנו מעולו של זה.
ציור מאת אונורה דומייה, צילם אבי
משפטו של אל קפונה באשמת העלמות מס החל ב-5 באוקטובר 1931. חבר המושבעים הגיע לפסק דין ב-17 באוקטובר 1931, ומצא אותו אשם. ב 24 בנובמבר אותה שנה הוא נידון ל-11 שנות מאסר בכלא פדרלי.
ראש הממשלה אינו אל קפונה, הוא אינו גנגסטר, הוא לא אויב הציבור, הוא נאשם בסעיפי אישום שפקידי ואנשי ציבור, שרים וראשי ערים ואף ראש ממשלה הואשמו בהם כבר בעבר. משפטו של אף אחד מנאשמי העבר לא נמשך זמן כה רב. זו אזלת יד של מערכת, שאינה מעזה לאחוז במושכות שהחוק נתן בידיה וציווה עליה לאחוז, ולקיים את ההליכים ברציפות החל מיום שבו החלה פרשת הראיות. האם זו אוזלת יד , או מפאת מוראו של הנאשם?
מאז החל המשפט ,פרצה המגפה וחלפה עברה לה, גם המלחמה הנוראה פרצה ושככה, האם המשפט יימשך לנצח?
גם המשפט היה צריך להסתיים זה מכבר, ואם לא, מוטב שלא היה מתנהל מלכתחילה.
הנזק בפריצת גדרות, התרת כל רסן של זמן, מועד, להטוטי פרקליטים, הסתה ורדיפת עדים, ישמשו לאחר מכן תקדים, איתות, נורמה, מורה דרך לעבריינים, לפושעים, שיזעקו "שיומם לא ניתן להם בבית המשפט" כמו למורמים מעם, ויבקשו אף הם הארכת ההליכים הפליליים עד בלי די,אכיפה שוויונית .
אתמול העיד הנאשם באולם ממוגן כדבעי, הוא לא העז,לחצות ספונטנית מאה מטר, לפרוץ את חומת הקור,לתת לרגש להעביר אותו רק מאה מטרים המפרידים בין אולם מאובטח לכיכר החטופים, קו הרוחב המטפורי המפריד בין ישראל אל שטחי ההשמדה, פרימטר המרחיק את ההנהגה הלאומית משרידי הזוועות והריסות הפוגרום, לנחם את המשפחות, להזיל דמעה, הוא הסתפק בצבע כתום לעניבתו.
* נטען בעיתונות היומית כי הפטיר באותה ישיבה כי הליכי המשפט הם "חוקן". אני משאיר את הספק אם כך אמר ואם אמר אמר זאת בעידנא דריתחא ?
הסכמי אברהם
לפני שממשיכים במימוש הסכמי אברהם המדיניים אולי כדאי שנתהה על מי הם בני אברהם המנסים לאחוז יד ביד ולזכות בפרס נובל לשלום. כדאי שנחזור לקרוא בספר בראשית ואולי את הערך "אברהם", במילון הפילוסופי שכתב בשפתו המושחזת וולטיר, אודות בניו של אברהם: האומה היהודית והאומה המוסלמית :
"התייחסותי הינה מתוך תפיסה היסטורית חילונית בלבד, באשר ההיסטוריה של היהודים, אדונינו ואויבינו, אותם אנו מתעבים ומאמינים בעת ובעונה אחת, ההיסטוריה שלהם נכתבה כנראה בידי רוח הקודש, ועלינו לקבל את האמור בה כפי שהיא . על כן אני רוצה לדון רק בעניין הערבים. הם מתפארים בכך שגם הם צאצאי אברהם דרך בנו ישמעאל, והם מאמינים שאב האומה הערבית, אברהם, ייסד את מכה ומת בה.
העובדה ההיסטורית היא, שבני ישמעאל הם הנצר המועדף לאין שיעור על ידי האלוהים מאשר זה של בני יעקב. שני הגזעים, הוציאו שודדים מתוכם, אלא שהשודדים הערבים עלו לאין שעור על השודדים היהודים. צאצאי יעקב כבשו רק ארץ קטנה מאוד, אותה איבדו, ואילו צאצאי ישמעאל כבשו חלקים מאסיה, אירופה ואפריקה, הקימו אימפריה נרחבת יותר מזו של הרומאים, וגירשו את היהודים ממערותיהם, מאותה ארץ, אותה כינו הארץ המובטחת. אם לשפוט את הדברים רק על פי הדוגמאות שניתן למצוא בהיסטוריה המודרנית שלנו...
יהיה קשה להאמין שאברהם היה אביהם של שני עמים שונים כל כך."