אין תרגיל מרענן יותר בשלהי קייטא הלוהטים מאשר להסב את המחשבות לארץ קרה ,מקום בו נושבות רוחות מקפיאות ,כמתואר ברומן המתח הרביעי בסדרת מילניום "הנערה ברשת העכביש ".
אזהרות החזאים בדבר שיא החום שלחו אותי לספריה העירונית במצוד אחר מותחן סקנדינבי שדי בקריאת תיאורי סופות הכפור החודרות מבעד לכל כיסוי, בכדי לצנן כל גוף מזרח תיכוני מצוי.
"הנערה ברשת העכביש" הוא הספר הרביעי בסדרת ספרי המתח המעולה ששלושת הראשונים בה נכתבו בידי סטיג לארסן ואין צורך להציגה לאחר ששמונים מיליון עותקים נמכרו במקור ובתרגום . הספר הרביעי "הנערה ברשת העכביש" , נכתב על ידי הסופר דיוויד לגנקרנץ ,סופר שוודי ידוע בארצו, שמנהלי עזבונו של הסופר המנוח סטיג לארסן מינו כממשיך כתיבת הסדרה. כתיבת ספרי המשך לאחר מות המחבר אינה תופעה חדשה, ספרי עלילותיו של ג'ימס בונד חדשים ממשיכים להופיע כמו עלילות שרלוק הולמס, הרבה לאחר שיוצרם המקורי כבר אינו יכול להשפיע על תוכנן.
הנערה ברשת העכביש צילום ויקיפדיה
אכן ספר ההמשך ,"הנערה ברשת העכביש" בתרגומו לעברית של רות שפירא הוא מותחן ראוי וימי קיץ אינם הזמן הראוי לנתחו או לעמוד על היחס בינו לבין שלושת כרכי הטרילוגיה הקודמים, שהרי מטרת קריאתו היא הסחת הדעת מחום הקיץ וצלילה לטמפרטורות הקרירות של סטוקהולם החורפית. הספר נפתח בראשית נובמבר ונמשך על פני החודש שתושבי שטוקהולם עצמם מסמנים כחודש השנוא עליהם ביותר, המעבר מסתיו מעלי השלכת והשקיעות האדומות ,אל חודש הפכפך בטרם ישתלט החורף הלבן על עירם .
הספר רווי תיאורי רוחות מקפיאות הנושבות בעצמה ברחובות ,מגיחות מהים החובק את הבירה השוודית היפה.
אך בתיאור מזג האוויר החורפי של שטוקהולם לא נמצה את חוויית הקריאה החורפית בה החלנו .
במותחנים עירוניים חביבה עלי הגאוגרפיה האורבנית המתוארת בצורה אוטנטית , מציינת את מקומות ההתרחשות במדויק ומאפשרת לקורא להתמצא במהלכי העלילה ,המעקב, וההתחמקות בסמטאות ופתחי בתים. הספר ממלא את הפונקציה הזו במלואה. השיטוט של הדמויות הפועלות ברחובות העיר בימי נובמבר סחופי רוחות מקפיאות [בדרך כלל בלבוש קל מידי] הוא מדויק ומרעיד את הקורא הצועד עימם ברחובות העיר הנורדית הקפואים .
אחת הסצנות מקפיאות הדם בספר ,[שוב סממן טוב להפגת חום אוגוסט] מתרחשות ברחוב ראשי בשטוקהולם ,סוואוגן . שוטטתי בו פעמים רבות בעבר וברחובות המצטלבים .לעורק תחבורה עמוס זה יצאו מוניטין ,מאז הירצחו של ראש ממשלת שבדיה אולף פלמה ,בחורף של שנת 1986 כשיצא מבית הקולנוע גרנד סינמה שברחוב ,בחברת אשתו. פלמה לא היה מוגן על ידי שומרי ראש, ונרצח בדם קר על המדרכה ההומה קהל ואשתו נפצעה אף היא , כפי שנרצח יצחק רבין ברחוב אבן גבירול הסואן בתל אביב .
גרנד סינמה בסואוגן 26 שטוקהולם צילום ויקיפדיה
במעלה הרחוב ,במספר 73 ,שוכנת הספרייה העירונית במבנה העגול המרשים ומולה במדרכה הנגדית שכנה חנות ספרים משומשים בשפות השוודית והאנגלית. ריח עז של טבק מקטרות עמד בה . רכשתי שם ,לפני שנים באחד משיטוטי , את קובץ סיפוריו הקצרים של סומרסט מוהם, שלושה כרכים משומשים במצב טוב, בכריכה נוקשה בצבע אדום, שסרט בד ,סימניה, תפור בכריכת כל אחד מהם, כפי שהיה נהוג פעם להתייחס לספרים בכריכיות .
סומרסט מוהם האנגלי למד רפואה אך לאור הצלחתו הספרותית נטש את העיסוק בה והתפנה לכתיבה. במהלך מלחמת העולם הראשונה שימש מוהם ברוך הכישרונות כמרגל עבור הMI 6 הבריטי. את סיפורי הריגול העלה בספר
הספרייה העירונית ברחוב סוואוגן 73 שטוקהולם . צילום מאתר הספרייה בשטוקהולם
"אשנדן, או הסוכן הבריטי". ספר מצוין וראוי לקריאה בכל עת. ומדוע אני נזכר דווקא בו על מדרכת סוואוגן בשטוקהולם, באשר עלילת הספר מביאה סיפור בו מככבות סוכנויות הריגול השבדית והNSA סוכנות הביון ואיסוף המידע, האח הגדול האמריקאי, שאחד מנציגיו 'אד דה נד ' מגיע לשטוקהולם ומתאכסן בגראנד הוטל המפואר. לעומתו חבורת הפושעים הרוסים מוצאת מחסה במלון קלריון. קורא המעוניין יכול להשתמש במפת גוגל, ולבקר בשני בתי המלון הללו ולהשוות מחירים ולהחליט מי מהדמויות בחר באכסון טוב יותר .....
כריכת הספר בתרגומו העברי
אביב בשטוקהולם :צילם אבי
ולסיום לא נוותר על "הנקודה היהודית''
מפקח בובלנסקי האחראי על פיענוח מקרי הרצח והתעלומות המפותלות בכל ספרי סדרת מילניום הוא יהודי, איש אמפטי שכמעט קשה לחבר את דמותו עם תפקידו של קצין משטרה קשוח. אין בשטוקהולם קהילה יהודית גדולה. רובם של יהודי שטוקהולם הם צאצאי ניצולי שואה שהגיעו לשבדיה בסיוע הצלב האדום השבדי בסוף מלחמת העולם השנייה ב"אוטובוסים הלבנים". כבר בשנת 1943 ניצלו ששת אלפים מיהודי דנמרק שהתקבלו כפליטים בשבדיה ובאוגוסט 1945, נקלטו כחמשת אלפים ניצולים מברגן בלזן. רבים מהם היו במצב קשה ופונו על אלונקות מאירופה החרבה. הם זכו לטיפול רפואי ולאשפוז בבתי חולים רגילים ובבתי חולים לשעת חירום. יהודי דנמרק שבו מן הסתם לארצם ופליטי המחנות ,חלקם היגר לישראל או ליעדים אחרים וחלקם נותר בשבדיה וזכה לאזרחות שבדית.
"האוטובוסים הלבנים" ובהם ניצולים: צילום מאתר מקור ראשון
אבי גולדברג : סוף הקיץ השתא