top of page
תמונת הסופר/תאבי גולדברג

אוקטובר 1914, אנטוורפן פורד מדוקס פורד

תרגום והערות אבי גולדברג


כריכה מ1915 של הפואמה

I

קדרות !

אוקטובר כמו נובמבר

אוגוסט מאה אלף שעות,

וכל ספטמבר,

מאה אלף, ימי שמש משתרכים,

ומחצית אוקטובר כאלף שנים,

וקדרות !

כך הייתה אז אנטוורפן...

בשם האלוהים, איך הם עשו זאת?

אותן נשמות שמידי יום זחלו מטה

במחילות מכרה מזוהמות.

שהתגודדו בבקתות מרופטות תחת צפצפות מרוטות,

שגררו אתי חפירה בוציים על פני עיסת עשב טחובה,

נשרכים לעמל יומם על אפרים חלקלקים,

האנשים הללו שם, שנראו כגושי בוץ

אלה היו האמיצים באנשים, שלהם אי פעם מחל כהן דת נידח

ולא לנו לחבר לזכרם המנוני תהילה, אלא

אם ימצאו די מילים להללם,

לא תקום הרוח שתוכל לפזר את תרועת החצוצרות שתחצצר את שבחם,

זעקה שתבקיע את שָׂמֵנוּ או את זה של אללה, או את ארמונות ולהללה.

קטנו מלשורר שיר הלל, נותרו רק סונטות , שירי עצבות, בחריזה מסורגת

או להניד ראשנו ולומר "איך הם עשו זאת?"



II


באשר אין חדש תחת השמש,

רק אותו איש בבלויי סחבות, רובה מעשן בידו

בקדרות..

מה לעזאזל הוא ישיג בכך?

חופר שוחה בבוץ וניצב עליה כל היום בגשם

ממתין לגורלו שנחרץ.

לפגיעה הישירה, לדמו הניגר במהירות,

עד שגוון עיסת המחפורת האפורה

תישטף כתעלה בדם סמוק חום.

לא היתה זו ראשונה במלחמות המותירה צלקות

כה רבות .

הפוניות, הלקדמיות1 , מלחמות נפוליאון, מלחמות הדת,

קרבות של כבוד, מאבקים על אהובות, ועל שלל,

אבל הבלגי ההוא בגלימתו המכוערת ,

בכומתה עגולה מעוכה, ממשיך להילחם ,לירות כאחוז דחף,

בסבל הפושה במולדתו האומללה.

ניצב שם רובה ספוג מים בידו.

קדרות!

אבדון מְצָאוֹ, בצוויחה מבעיתה, פתאומית

שרוע , באין נשימה באפו כגוש דומם חסר צורה

על אפרים ספוגי מים,

עד תימוג דמותו אי פעם מזיכרוננו .




III


באשר גיבורי הלאס ,רוכבים, אבריהם הצחים על סוסים

לעולם בדמיוננו נחרתו.

אבירי קֵרְסִי2 ,בדהרת רְמָּכִים :

גייסות אחר גייסות ועוד גייסות -

המשמר הישן, המשמר החדש3

לוחמי מִינְדֵן4 ואלה של ווטרלו,

חולפים, לעולם יינון זכרם, הנאמנים,

לעד יישארו מסורים לארצם.

והאיש נמוך הקומה עם התרמיל הגדול,

במעיל האפור וכובעו הגדול ,ידיו שלובות מאחרי גבו,

צופה בם פחיצועדים בסך. ובדמיוננו, לנצח הם צועדים.

אבל אותה עיסה מעורפלת של אפרים ,

דרכיה ספוגי המים של בלגיה המדושאת,

זהו יופי חדש, נורא.





IV


באין מצעדי גייסות רבי תהילה, ולא לגיונות ששים אלי קרב,

כך בפשטות ,אלה הם פני הדברים,

זו דרכו של היופי.

וזוהי המילה הנשגבת שתוכל לבטא - היופי זה.

באשר לא תמצא באמתחתך מילים לשבח ,

או להפיק צליל נֵבֶל מֵחֲרָבוֹת.

מחשבתך תהא אחוזה בקדרות ובגשם

ובכיעור של ההוא במעיל ליד התעלה ,ללא שם

זכרונו ינקר בראשך ללא הרף .

וזו תהיה מילת הכבוד מעתה:

בלגי- מעתה תואר כבוד יחשב

כעיטור לוחמים יִתְנוֹסֵס.

כבוד גיבורים ינוגן עלי מיתרי נבל

ומעילו הַמְּהוּהָה יִשְׂגֶּה כאריג צידון.


V



ומדוע בשם אלוהים הם נשאו בכל הסבל הזה?

אינני יודע.

ומדוע בשם האלוהים הם בכלל העזו?

אנשים כמוני מן הסתם לא יבינו זאת,

לא יכולים היו לבהות במאה לגיונות דורסים במצעדם שדות בין עריהם.

צועדים אל מחוזות הדרום .

יכולים היו להתיר לגייסות להמשיך ולצעוד ביערותיהם,

ולנצור את חיי נשיהם וילדיהם ואת בתיהם ומטלטליהם.

אינני מבין.

האם הייתה זו רק אהבת המולדת?

הו יקירים אומללים.

האם יכול אדם לאהוב את ארצו עד כדי כך?

נחמו אותם ניחומים ברבבות

תנו לדמעות שישפעו כנהרות,

לערי פלנדריה ,לשטוף דם הרחובות.



VI



זוהי צ'רינג קרוס,5

שעת חצות. קהל רב מתגודד

ואין אור.

קהל גדול כולו בשחורים, לואטים דברים.

לבטח ,זוהי אשה שנפטרה - אמא שהסתלקה לעולמה!

פניה פני מת,

לבושה בשחורים כולה.

נודדת אל דוכן העיתונים וחזרה,

בקצה ההמון.

הלוך ושוב היא נדה,

היא נעה ונדה.

זוהי צ'רינג קרוס

השעה אחת אחר חצות.

ענן גדול מעל, טרם הסתלק, מעט אור דלוח,

צללי ענק כבור אפל על הקהל בשחור,

לחישתם בקושי נשמעת

ועתה ,עוד אם מתה, ועוד אחת ועוד אחת...

וילדים קטנים כולם בשחורים,

פני כולם כפני מתים, ממתינים בכל פינה,

נעים ונדים מדלתות הכניסה אל אולמות ההמתנה

באור הקודר.

אלה הן נשות פלנדריה.

ממתינות לבשורה.

ממתינות לרשימת השמות של אלה שלעולם כבר לא יצאו לרציף,

ממתינות לנופלים שכבר לא יגיעו אי פעם ברכבת הבאה.

שלא יזכו לחיבוקים של כל אותן פני נשים מתות,

ממתינות לאבודים המוטלים מתים בחפירות, על גדרות, בתעלות המגן

בחשכת הליל.

זוהי צ'רינג קרוס השעה אחת אחר חצות חלפה,

רק מעט האור וכה רב הכאב.


הקדשה לסיום [L'envoi]

והיה זה בשל כל אלה שהם נשאו בקדרות,

את אוקטובר הזה כמו נובמבר.

את אותו אוגוסט כמו מאה אלף שעות,

ואותו ספטמבר,

מאה אלף שעות של אור יום משתרכות,

ומחצית אוקטובר כמו אלף שנים...

הו יקירים אומללים!


1 לקדמיות, הקרבות שנהלו בני ספרטה


2 קרב קרסי התקיים ב-26 באוגוסט 1346 בצפון צרפת בין צבא צרפתי בפיקודו של המלך פיליפ השישי לבין צבא אנגלי בראשות המלך אדוארד השלישי. ניצחון אנגלי על הצרפתים.


3 יחידות הצבא המובחרות של נפוליאון בונפרטה.


4 קרב מינדן היה מהקרבות החשובים במלחמת שבע השנים, שהתקיים ב-1 באוגוסט 1759. צבא אנגלו-גרמני בפיקודו הכולל של פילדמרשל פרדיננד הפרוסי מברונסוויק הביס צבא צרפתי בפיקודו של מרשל צרפת, מרקיז דה קונטדס


5 צ'רינג קרוס תחנת רכבת בלונדון. מאתיים חמישים אלף אזרחי בלגיה חצו את התעלה והגיעו לאנגליה, במהלך הפלישה הגרמנית ב1914 לבלגיה.



פורד מדוקס פורד היה מחשובי הסופרים של אנגליה בתחילת המאה העשרים. הוא כתב גם שירה. נראה שהיצירה היחידה שלו בשירה שזכתה להיזכר היא אנטוורפן. זהו אחד מביטויי השירה המודרניסטיים המוקדמים ביותר על מלחמת העולם הראשונה. המשורר ט.ס. אליוט ראה בפואמה ביטוי שירה ראליסטי מודרני יוצא דופן של מוראות המלחמה.


"אנטוורפן" של פורד מדוקס פורד (1915) הוא אחד מיצירות השירה הארוכות הראשונות שנכתבו כתגובה למלחמה המתועשת, בסגנון חדש את ההלם שהנחיתו כלי המשחית על אירופה. הפואמה מתמקדת בהתנגדות האמיצה של הבלגים לפלישה הגרמנית ספטמבר אוקטובר 1914, כאשר גרמניה דרשה מבלגיה לאפשר לצבא הגרמני מעבר בטוח דרכה לצרפת. ממשלת בלגיה סירבה. הגרמנים פלשו והצבאות התעמתו, הקרב המפורסם, התרחש במונס מאוחר יותר באותו חודש אוקטובר [את החוויות של המינגווי מהקרב במונס, תרגמתי לעברית]. "אנטוורפן" של פורד היא שיר הלל לגבורתם של הבלגים בסירובם להיכנע לדרישות הגרמנים.


פורד עורך ניסויים בדרכי המבע השירי ,חלקם בפסוק חופשי, ללא חריזה והתנתקות מתיאורים הרואיים ומילים רבות הוד. והשימוש בחרוזים הוא לפעמים לא במקום: חריזה כמו 'אללה' עם 'Valhallas' מתאימה יותר לתיאורים של ביירון מאשר תיאורי הפגזות ארטילריה חסרות רחם של המלחמה העכשווית.



הפלישה לבלגיה והמצור על אנטוורפן


בסתיו 1914 יצאה לדרכה מערבה מכונת המלחמה הגרמנית , בדרכה לכבוש את צרפת באיגוף צפוני דרך בלגיה. התכנית הייתה שלא להסתבך במעברי הריין אלא לאגוף אותם ,כפי שהיה גם במלחמה שלאחריה , במלחמת העולם השנייה. הבלגים לא נכנעו ועמדו בעוז כנגד צבא אימתני המצויד בארטילריה כבדה שטרם נראתה כמוה. הגרמנים הפגיזו ללא רחם ערים ומקומות יישוב אזרחיים בדרכם דרומה לצרפת. הבלגים אמנם נאלצו לסגת ממרבית ארצם אך התבצרו לאחר מכן במערב המדינה יחד עם כוחות העזר האנגליים ונהלו קרב התשה אדיר ,קרב האיפר. ההשהיה של הפלישה הגרמנית נתנה לצבא הצרפתי את השהות להתארגן ולייצב את החזית ולמנוע נפילת בזק של צרפת ולשבש לחלוטין את התכנית הגרמנית לכבוש את צרפת במהירות.


המצור על אנטוורפן (28 בספטמבר - 10 באוקטובר 1914). הכיתור והמצור והכניסה של הצבא הגרמני לאנטוורפן נבע מחולשת הביצורים אל מול הארטילריה הכבדה המודרנית. המצור גם חשף את סירובם של הבלגים להיכנע לדרישות הגרמניות ואת נחישותם להמשיך להילחם לצד בעלות בריתה.


ברטה הגדולה צילום בריטניקה


צפונה משם


בלגיה בסתיו


עתה משחלפה ההתרגשות שעורר סרט המלחמה דנקירק ,אפשר לנוע צפונה עשרות קילומטרים מדנקירק הצרפתית שם שוכנת הממלכה הבלגית וההתרגשות שאפפה השבוע את תושבי אנטוורפן נגרמה משולחן המולים [moules-frites] הארוך ביותר בעולם , שנערך מן הסתם בכדי לשבור עוד שיא גינס, אך בעיקר כדי לחגוג את עונת הצדפות השחורות המתחילה בסתיו.


בלגיה עבור מטיילים היא ארץ מעבר ,המטייל באירופה נחפז לחצות מצרפת, את כברת הדרך הקצרה הזו וממהר להגיע להולנד, וההפסד כולו שלו.


בלגיה היא חבל ארץ שטוח שיוליוס קיסר זיהה כבר לפני למעלה מאלפיים שנה , בחלקה הצפוני של גליה והכיר את השבטים השוכנים שם כבלגים השונים מתושבי גליה [צרפת ] ,אלא שהארץ הבלגית זכתה לעצמאות מדינית רק ב1830. העם הבלגי הוא לפחות שתי ישויות ,הוולונים בדרום הדוברים צרפתית והפלמים בצפון הדוברים הולנדית במבטא שונה אך במעט. בלגיה כיחידה פוליטית מחזיקה מעמד על אף השוני הנ"ל ובנוסף למיעוט דובר גרמנית במזרחה.


בלגיה יחד עם הולנד ופורטוגל ,הן קבוצת "הננסיות האירופאיות" שהתנפחו בעידן הקולוניאליזם לאימפריות חובקות עולם שחזרו והתכווצו שוב לממדיהם ה"טבעיים" עם תום התקופה הקולוניאלית, אך שרידי הפאר הקולוניאלי נותרו ברחובות עריהן.


בלגיה הקטנה הנטועה בין גרמניה צרפת והולנד, נאלצה לנטוש ב1960 את אחד מחבלי הארץ העשירים בעולם אותו ניצלה באכזריות רבה תוך ביצוע מעשים שכיום נחשבים כרצח עם. קונגו האפריקאית העשירה את המלך הבלגי ואת תושבי בלגיה ,עושר שנצבר מניצול תושביה בכריית יהלומים, ובעיקר מהפקת גומי, עושר המשמש עד היום את הכלכלה הבלגית.


כיום נחה לה הממלכה הקטנה המפולגת בין דוברי שפות שונות, ארץ זבת שוקולד ,קפה, בירה, צדפות [מולים] וצ'יפס, וקרפ בלגי לקינוח, לא בהכרת לפי סדר זה כמובן.


חוף הים החולי של בלגיה נמצא מול חופי אנגליה ונמלי בלגיה בעיקר אנטוורפן ואוסטנד משמשים כשער ליבשת האירופאית. תנועת אניות ומעבורות ערה משרתת את שני הצדדים המנהלים שיחות היפרדות קשות [הברקזיט] שעלולות לפגום בקשר המסחר הימי המפיק עושר לשני הצדדים.



המאכל הלאומי הבלגי ללא עוררין! צילם אבי


בלגיה היא בירת הבירה העולמית ,מאות סוגי בירה הפכו את בלגיה למודל לחיקוי והערצה של אוהבי המשקה המר. כדי להינות ולו מקצת מהמבחר צריך לעצור ,לחנות ולהתרשם מיפי בריסל כיכרותיה וארמונותיה, בריסל בירת האיחוד האירופי , מקסמי ברוז' ומאנטוורפן המאכלסת בנדיבות גם קהילה יהודית חרדית, כל זאת בישיבה בבתי הקפה המגישים בירות צוננות בטעמים מיוחדים.


המטבח הבלגי נחשב למעודן ומשובח מזה הצרפתי וקסמו מהלך על כל מי שמקציב לארץ הקטנה את הזמן הראוי. הבלגים שומרים בקנאות על מסורתם ובכלל זה על אופיו של המאכל הלאומי ה'פריט' ,צ'יפס ,שהכנתו שונה מהמקובל בארצות האוכל המהיר ,והוא מוגש בתוספת נדיבה של מיונז ,אותו ניסו האחראים על בריאות הציבור של מוסדות האיחוד האירופי לשנות אך נתקלו בהתנגדות תקיפה וחסרת פשרות .



יהודי חרדי בתנועה, אנטוורפן צילם אבי


עבור שכנתם מדרום משמשים הבלגים מקור בלתי נדלה לבדיחות מסוג שאצלנו היו ממתחילות כך "המטוס שבו טסים צרפתי אמריקאי ובלגי עומד להתרסק ....


בלגיה היא מולדתו של טן טן ובעלת מסורת מפוארת של יוצרי "קומיקס" הספרות המצוירת. מולדתם של ז'אק ברל השנסונייר הגדול, של ג'ורג' סימנון מגדולי סופרי הבלש, אביו של המפקח מגרה ,ושל הרקול פוארו הבלש הספרותי של אגאתה כריסטי.




תפריט מסעדה באנטוורפן צילם אבי


רנה מאגריט, הצייר הבלגי ,הוא בן למורשת ארוכה של אומנים הידועים כ'אסכולה הפלמית' ובהם פיטר ברויגל האב, ואן אייק ,ואן דייק, יאקוב יורדנס והידוע מכולם פטר פול רובנס, כולם למדו והתגוררו ויצרו בבריסל ובאנטוורפן.


ועל השוקולד הבלגי שחנויות ממכר שלו פזורות בכל פינה, או דוכני הוופל הבלגי האוורירי כבר אמרנו מילה טובה?


נסיעה טובה.


7 צפיות0 תגובות
bottom of page