הרהורים על תאריך שידע אירועים מכוננים במהלך ההיסטוריה
רוברט בלום מוצא להורג יצירתו שלקארל קונסטנטין היינריך Deutsches Historisches Museum
גשמי הסתיו שניתכו השבוע הזכירו לנו, הנהגים מהדור הקודם, את סיוט התנעת הרכב הטחוב. הניצוץ שנשלח אל הקרבורטור לא הצליח להפיח רוח חיים בתערובת הדלק והאוויר והמנוע נשנק.
ב-9 בנובמבר טחוב אחד, לפני עשרים וחמש שנים, הצליח הניצוץ החשמלי להצית את הדלק והמונים מדוכאים שקצה נפשם במשטר הרקוב, הדכאני והנצלני צעדו חשופים אל עבר חומת ברלין, שהייתה שמורה על ידי קלגסים אטומי מוח, אוטומטים של הממשל, צייתני פקודות שידם מהירה על ההדק. ניצוץ חשמלי שהפיח רוח והדליק את אלפי האזרחים שמאסו בשלטון המשקר להם, המבודד אותם מחיים טובים ומרחיק אותם מתקווה לעתיד. הם חשפו עצמם מול השטאזי הרצחני, מול מכונת שקר משומנת שהתמוטטה ברגע.
הרגע ההיסטורי המתחולל מדי פעם בחיי עמים, בסתיו חייהם של המונים מדוכאים, מנוצלים, כלי משחק לשלטון מושחת, הוא רגע קשה מאוד לתפיסה או להגדרה. הוא מתחולל ומצית את הדלק ומפיל את השלטון בסולידריות עממית נהדרת, ומפיח שוב תקווה בקרב ההמונים לעתיד טוב יותר.
מאז נפילת הבסטיליה ב-14 ביולי 1789, ללא סדירות היסטורית כלשהי, ללא יכולת למקם את הרגע שבו הניצוץ הופך סטודנטים, בעלי חנויות ואזרחים שלווים לאנרגייה אזרחית מתפוצצת, חוזר הקסם של הסולידריות האנושית, של אחוות אלה שנמאס להם. ללא נשק, ללא טנקים, ללא מחסני תחמושת, הם מגרשים את צ'אוצ'סקו הרומני, את השאה הפרסי ואת מובארק המצרי. חשופים בכיכר טיאנאנמן בבייג'ינג או ברחובות פריז של 1968, ניצבים ההמונים ומרימים אלפי זרועות נגד שלטון רקוב.
ולנו נותר נובמבר של קרבורטור מוצף, שניצוץ לא יכול להציתו. של עצרות זיכרון של ראשית נובמבר, בכיכר רבין עצובה, זכר לניצוץ שלום שנרצח. וגעגועים לניצוצות שהצית הקוטג', שהתמוססו באוהלי שדרות רוטשילד בקיץ 2011, ותקווה שהניצוץ שהצית המילקי ידליק וישרוף את שמיכת השחיתות השלטונית העוטפת אותנו.
במהלך השנים אירעו אירועים משמעותיים נוספים ב-9 בנובמבר. ב-9 בנובמבר 1848 הוצא להורג רוברט בלום. בלום היה מנהיג מהפכני של "אביב העמים", שם החיבה שניתן לאותן התפרצויות של מיליוני אירופים נגד משטרים מדכאים במחצית המאה התשע עשרה.
9 בנובמבר 1918 היה יום של תקווה עם הכרזת רפובליקת ויימאר, לאחר הקטל האכזרי של מלחמת העולם הראשונה. במקביל הוכרז גם על "הרפובליקה הסוציאליסטית" של קרל ליבקנכט, המהפכן שנרצח זמן קצר לאחר מכן.
ב-9 בנובמבר 1923 קמו נאצים צעירים להרוס את הרפובליקה שאך קמה. הם צעדו מבית הבירה במינכן ב"פוטש" שנכשל רק זמנית, וכך נגוזו התקוות קצרות הימים של 9 בנובמבר 1918. ב-9 בנובמבר 1938 כבר הצליחו מחריבי הרפובליקה הגרמנית להשתלט על הציבוריות, וציוו על יום של חורבן ורצח לקהילות היהודיות בגרמניה, הוא "ליל הבדולח".
9 בנובמבר. רשע, ייאוש, תקווה, סולידריות. הכול מכול נוצק בתאריך הזה, ומי יודע מה ילד יום?