top of page
תמונת הסופר/תאבי גולדברג

13 לפברואר, בית מטבחיים מספר 5

לוח השנה הישראלי-יהודי עמוס באין ספור ימי זיכרון, עד שלא נותר מקום לימי זיכרון נוספים. כך דרכו של עולם מן הסתם.


1945: בינואר של אותה שנה שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ ,ובהמשך השנה בתחילת חודש מאי ,מוגרה המפלצת הנאצית בפגיעה סופית בליבה הרע, ששכן בבונקר מוגן היטב בלב ברלין. בין לבין המשיכו בעלות הברית להפציץ מטרות ברחבי גרמניה כדי להתיש את השלטון הנאצי ,שהתעלם במפגיע מההרס והמוות הנגרמים לאזרחיו.


צילום עטיפת הספר: ויקיפדיה


עד לחודש פברואר 1945 לא נחשבה העיר דרזדן ,בירתה של סכסוניה, בצפון מזרח גרמניה מטרה שכדאי לבזבז עליה פצצות ,שנתיים קודם לכן הרסו בנות הברית את התשתיות של העיר המבורג וזרעו בה הרס רב ,בין היתר כדי לשתק את מכונת המלחמה הנאצית. דרזדן נחשבה כמרכז תרבות הבארוק שאין בה תשתיות צבאיות ואף לא עורף אסטרטגי שיש להפציצו .עם זאת התקבלה בשלבי המלחמה האחרונים החלטה להשמידה. לא מדובר בפגיעה סלקטיבית במטרות ראויות : מסילות ברזל,מאגרי תחמושת ,מפעלי ייצור,אלא השמדה באשר היא ,כדי להחליש את ליבו של היטלר כדי שאולי ירים דגל לבן. ב 13 בפברואר הטילו 1300 מפציצי קרב בריטיים ואמריקאים שלושת אלפי טונות של פצצות לליבה של דרזדן , ביניהם אלפי פצצות נפל"ם, שיצרו סופת אש אדירה שהשמידה עשרות אלפי אזרחים. במרכז העיר שהושמד לחלוטין, שהו אלפי פליטים שנסו מפני כוחות הצבא האדום,כך שעד היום אין מידע ברור על מספר הקורבנות,שגוויותיהם נשרפו במדורות ענק במטרה למנוע התפשטות מגפות. בהיסטוריה נחשב האירוע לאירוע ההשמדה הגדול ביותר בזמן הקצר ביותר [עד להפלת הפצצה בהירושימה כעבור חצי שנה שוב על אוכלוסיה אזרחית חסרת מגן]



ויקטור קלמפרר ב"יומנים "1933-1945 " ,מספר על אותו יום נורא "ברוח סערה ובגשם הגיצים ,מימיני ומשמאלי בערו בניינים ,הבלוורדה האקדמיה לאומנות –כנראה...במרחקים מסביב ,לכל מלוא העין ,שרפות." הסופר לעתיד קורט וונגוט, שהיה באותה עת,חייל אמריקאי בשבי הגרמני וביצע עבודות בעיר , כתב את "בית מטבחיים מספר 5 " ויצא נגד האיוולת של חיסול ממוקד ואכזרי שריפת עשרות אלפי אזרחים רגע לפני סיום המלחמה.


הפצצת דרזדן היא אחד האירועים השנויים ביותר במחלוקת בהיסטוריה של המלחמות. אומנם הגרמנים הם ש"המציאו " את השימוש במטוסים לצורך השמדה ופגיעה ממוקדת באוכלוסיה אזרחית כבר בתקיפת ניסיון על הכפר גרניקה בספרד 1937,ובהמשך בוורשה 1939,ובבליץ על לונדון, אבל השאלה המוסרית בעינה עומדת ,האם היה צורך או מקום להשמיד עשרות אלפי אזרחים,כפעולת נקמה או תגמול מאוחרת ללא שהיה בכך צורך צבאי ב13 בפברואר 1945?



6 צפיות0 תגובות
bottom of page